הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

בהיריון וגולשת ברשת? כך תבדילי בין עצה מועילה למיתוס תזונתי

הפיד מלא בטיפים לתזונה בהיריון, מסרטוני טיקטוק ועד המלצות בקבוצות וואטסאפ. אבל לא כל עצה שהפכה לוויראלית נשענת על מחקר או מתאימה לכל אישה. הנה כמה מהמיתוסים והטרנדים שכדאי לעצור ולבדוק לפני שמאמצים אותם

מעולם לא היה קל כל כך לקבל מידע על היריון. מספיק לפתוח את טיקטוק, אינסטגרם או קבוצת וואטסאפ כדי להיתקל בעשרות עצות בנוגע למה כדאי לאכול, ממה עדיף להימנע ואיך להתמודד עם השינויים שהגוף עובר.

הבעיה היא שלא תמיד ברור מה מקור המידע. סרטון קצר יכול להישמע משכנע מאוד, גם כשהוא מבוסס על חוויה אישית בלבד, על מחקר שלא בהכרח קשור להיריון או על טענה שמעולם לא נבדקה בצורה מספקת.

לכן, לפני שמאמצים המלצה שמצאתן ברשת, כדאי לשאול כמה שאלות פשוטות: מי עומד מאחוריה? האם מדובר באשת או איש מקצוע בתחום? האם מוצג מקור מחקרי או הפניה לגוף רפואי מוכר? והאם ההמלצה מוצגת כעצה כללית שמתאימה לכולן?

האחרונה חשובה במיוחד. תזונה בהיריון אינה זהה אצל כל אישה. היא מושפעת משלב ההיריון, מהמצב הבריאותי, מהרגלי האכילה ומנתונים אישיים נוספים. לכן, עצה שמוצגת כפתרון שמתאים לכולן צריכה להדליק נורה אדומה.

“לאכול בשביל שניים”? ממש לא בהכרח

אחד המשפטים המוכרים ביותר סביב היריון הוא שצריך “לאכול בשביל שניים”. למרות שהוא נשמע הגיוני, המציאות שונה.

הצורך הקלורי אמנם עולה במהלך ההיריון, אבל לא מדובר בהכפלת כמויות המזון. מהשליש השני ועד סוף ההיריון מדובר בדרך כלל בתוספת של כ־300 עד 450 קלוריות ביום, בהתאם לשלב ולצרכים האישיים.

לכן, במקום להתמקד בכמות גדולה יותר של אוכל, הדגש צריך להיות על איכות התפריט: ירקות ופירות, מקורות חלבון, פחמימות מלאות ושומנים איכותיים, לצד התאמת הכמויות למצב האישי ולמעקב הרפואי.

יש חשק? לא חייבים להגשים אותו בכל מחיר

חשקים למזונות מסוימים הם תופעה נפוצה במהלך היריון. ברוב המקרים, אכילת מזון שנחשקים אליו בכמות סבירה אינה בעייתית.

אבל מכאן ועד הטענה שכל קרייבינג חייב לקבל מענה מיידי יש מרחק. אם החשק הוא למזון מעובד או עתיר סוכר, למשל, אין צורך להפוך אותו לחלק קבוע מהתפריט רק משום שהגוף “ביקש”.

גם הקיצוניות ההפוכה אינה הכרחית. אין סיבה שכל אישה בהיריון תימנע לחלוטין מסוכר. במקום רשימות קשיחות של “מותר” ו”אסור”, עדיף להתייחס לכמות, לתדירות ולמצב הבריאותי האישי.

צום ודיאטות דלות פחמימות: לא כל טרנד מתאים להיריון

מי שהקפידה על צום לסירוגין או על תפריט דל מאוד בפחמימות עוד לפני ההיריון עשויה להתפתות להמשיך באותה שגרה. אלא שהיריון משנה את הדרישות התזונתיות של הגוף.

צום של יותר מ־12 שעות אינו מומלץ בשל החשש להיווצרות קטונים. גם כאשר יש צורך בשליטה ברמות הסוכר, לא מדובר בהכרח בהפחתה גורפת של פחמימות. הכמות, הסוג והפיזור שלהן לאורך היום צריכים להיות מותאמים באופן אישי, ובהתאם למדדי הסוכר.

הטרנד של אכילת השליה – ומה המחקרים באמת אומרים

אחת הדוגמאות הבולטות לפער בין טרנד ברשת לבין הראיות המדעיות היא צריכת השליה לאחר הלידה. בדרך כלל מדובר בשליה שעוברת עיבוד ולאחר מכן נצרכת בצורת קפסולות.

לתופעה הזו מיוחסות ברשת שלל הבטחות: שיפור באנרגיה ובמצב הרוח, סיוע בייצור חלב אם ואפילו השלמת מאגרי הברזל.

אלא שהמחקרים שנעשו עד כה לא הציגו יתרון ברור בצריכת קפסולות שליה בכל הנוגע לרמות הברזל, לרמות הפרולקטין או למדדים של מצב רוח ועייפות. בנוסף, הועלו חששות הנוגעים לאפשרות של זיהומים.

הדוגמה הזו ממחישה היטב את האופן שבו הרשת יכולה להפוך חוויות אישיות ל”אמת” שנתפסת כמוכחת. העובדה שאותה המלצה מופיעה שוב ושוב בסרטונים ובפוסטים אינה הופכת אותה בהכרח למבוססת מחקרית.

סוכרת היריון: גם כאן אין כלל אחד שמתאים לכולן

הצורך בהתאמה אישית הופך משמעותי במיוחד כאשר מדובר בסוכרת היריון.

בעבר הייתה נטייה להמליץ לנשים עם סוכרת היריון להגביל מאוד את צריכת הפירות. כיום ברור יותר שניתן לשלב פירות בתפריט, כאשר פרי שלם מספק יתרונות תזונתיים ואף עשוי לתרום להפחתת התנגודת לאינסולין.

אין פירוש הדבר שכל פרי ובכל כמות ישפיעו באותה צורה. הדרך הנכונה היא לבחון כיצד הגוף מגיב באופן אישי ולבצע התאמות בהתאם לרמות הסוכר.

גם ההמלצה לאכול ארוחה או נשנוש בלילה אינה כלל שמתאים לכולן. יש נשים שאצלן דווקא הפסקת האכילה בשעה מוקדמת יותר מובילה לרמות סוכר נמוכות יותר בבוקר.

כשהטכנולוגיה מאפשרת לראות את התגובה של הגוף

מעקב אחר רמות הסוכר יכול לסייע להבין כיצד מזונות והרגלי אכילה שונים משפיעים על הגוף.

לצד בדיקות הסוכר המקובלות קיימות כיום מערכות לניטור סוכר רציף. מדובר בחיישן שמוצמד לזרוע ומאפשר לעקוב אחר השינויים ברמות הסוכר לאורך היום. כך ניתן לזהות כיצד ארוחות שונות משפיעות על הסוכר, ולראות גם אירועים של עלייה או ירידה ברמות.

כיום, כמעט כל אישה בישראל עם סוכרת היריון זכאית לסבסוד חיישנים לניטור סוכר רציף במסגרת סל הבריאות או שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים.

חשוב גם לזכור שסוכרת היריון אינה מופיעה רק אצל נשים בעלות גורמי סיכון ברורים. האבחנה מתבצעת באמצעות הבדיקות הנדרשות במסגרת מעקב ההיריון, ולא על סמך תחושה אישית או סימנים שניתן לזהות בבית.

הפיד יכול לעזור – אבל הוא לא מחליף איש מקצוע

הרשתות החברתיות יכולות להיות מקום מצוין לשיתוף חוויות, לקבלת רעיונות ולהיחשפות למידע. אבל יש להן מגבלה בסיסית: הן אינן מכירות את ההיסטוריה הרפואית שלכן, אינן יודעות באיזה שבוע היריון אתן נמצאות ואינן מכירות את הצרכים התזונתיים האישיים שלכן.

לכן, לפני שמאמצים עצה תזונתית משמעותית רק מפני שהיא זכתה למאות אלפי צפיות, כדאי לעצור ולבדוק את המקור שלה.

לא כל מה שמופיע בטיקטוק או באינסטגרם הוא שגוי. אבל גם עצה שנשמעת הגיונית, מופיעה שוב ושוב וזוכה לאלפי לייקים – אינה בהכרח עצה רפואית מבוססת.

במקרה של ספק, הכתובת הנכונה היא הצוות המטפל או דיאטנית קלינית שמתמחה בתזונה בהיריון. בסופו של דבר, בהריון אין “טיפ אחד” שמתאים לכולן – וההתאמה האישית חשובה הרבה יותר מהטרנד האחרון בפיד.

הכותבת היא דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת ב־DMC, המרכז לסוכרת והשמנה.