הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
היא הגיעה לפסגה – ואז הבינה שהיא לא יודעת מי היא בלי התארים
קרן בן עמי הייתה מצטיינת, שחקנית, רקדנית וצלמת אופנה שבנתה קריירה בישראל ובלוס אנג’לס. אבל דווקא אחרי שנים של הצלחות היא הבינה שהשאלה שמלווה אותה אינה “מה עוד אני יכולה להשיג?”, אלא “מי אני כשאין לי מה להוכיח?”
היו לה כמעט כל הסיבות להרגיש שהצליחה.
הצטיינות בלימודים, קריירה על הבמה, ריקוד, צילום, עבודה בחו”ל ומשפחה. מבחוץ, החיים של קרן בן עמי נראו כמו סיפור של אישה שמצליחה לגעת כמעט בכל יעד שהיא מציבה לעצמה.
אבל בתוך כל ההישגים האלה הסתתרה תחושה אחרת.
לדבריה, במשך שנים היא נשאה איתה צורך עמוק להוכיח שהיא ראויה לאהבה. ככל שהרשימה החיצונית התארכה, כך התחזקה אצלה השאלה אם אוהבים אותה בגלל מי שהיא – או בגלל הדברים שהיא מצליחה לעשות.
המשפט בגיל 23 ששינה את הכיוון
הספקות התחילו לעלות כבר כשהייתה בת 23. במפגש מקרי עם רבקה, המורה שלה לספרות בתיכון, היא שמעה משפט שלא עזב אותה: “תלמדי משהו שיקרב אותך למהות”.
בן עמי בחרה ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה, הצטיינה ואף הפכה לעוזרת מחקר. אבל גם בתוך ההצלחה האקדמית היא המשיכה לחפש תשובה לשאלה עמוקה יותר: האם ההערכה שהיא מקבלת קשורה אליה באמת, או להישגים שלה?
במקביל, הריקוד שחיכה לה מילדות חזר לחייה. היא הצטרפה ללהקת ענבל, המשיכה לתיאטרון אורנה פורת וקיבלה תפקידים ראשיים. בהמשך למדה בבית ספר למשחק – עוד שלב בחיפוש אחר זהות שלא תישען רק על הישגים או על האופן שבו אחרים רואים אותה.
ואז הגיע ההיריון
לפני כ-15 שנה, לאחר פרידה ממערכת יחסים ארוכה ובתחילת דרכה בבית הספר למשחק, היא פנתה למתקשרת. המשפט ששמעה ממנה הפך, לדבריה, למצפן:
“בעוד עשר שנים את הולכת להראות לאנשים את הדרך לחיות”.
בן עמי החלה לבחון את חייה דרך השאלה אם היא באמת חיה בהתאם לערכים שלה, ולא רק מציגה כלפי חוץ תמונה של חיים מוצלחים.
חמישה חודשים אחרי שסיימה את לימודיה היא הייתה בהיריון ראשון. באותה תקופה היא ניהלה שגרה עמוסה במיוחד: ארבע הצגות, ימי צילום, הופעות ריקוד וצילומי פרסומת בטורקיה.
ההיריון גרם לה להבין שהמרוץ הזה כבר לא מתאים לחיים שהיא רוצה לבנות.
היא עזבה את קדמת הבמה ועברה לעולם הצילום.
שבע שנים וחצי בלוס אנג’לס
שנה לאחר מכן הציע בעלה לעבור ללוס אנג’לס לשנה.
השנה הפכה לשבע שנים וחצי.
במהלך התקופה הזו בנתה בן עמי קריירה כצלמת אופנה. אלא שדווקא שם, הרחק מישראל ובתוך חיים שנראו מצליחים, הגיע הרגע שגרם לה להסתכל על עצמה אחרת.
זה קרה בשיחה עם בתה גל.
בן עמי שאלה אותה מה תרצה לעשות כשתגדל. התשובה שקיבלה טלטלה אותה:
“כלום כמוך. קצת לצלם, קצת לרקוד, כדי שיהיה לי מספיק זמן להיות אמא”.
עבור בן עמי, אלה לא היו רק מילים של ילדה.
“הבת שלי לא רואה בי מודל להגשמה עצמית, אלא אישה שוויתרה על עצמה למען משפחתה”, היא אומרת. “כאילו אימהות והגשמה הן דברים שלא יכולים ללכת יחד”.
באותה תקופה גילתה שהיא בהיריון רביעי. לצד המשפחה והקריירה, היא מספרת שהרגישה ריקנות – כזו שההישגים החיצוניים כבר לא הצליחו להסתיר.
לא עוד יעד. הפעם – היא חיפשה את עצמה
שלוש שנים מאוחר יותר החליטה בן עמי לעצור ולנסות להבין מה באמת חסר.
בלילות היא כתבה את התוכנית שלה, “למות ולהיוולד מחדש” – שם שהפך בהמשך גם לשם הספר שלה. כיום הספר מציג את הרעיון של “לידה מחדש” כתהליך פנימי של גילוי עצמי וחיבור למהות.
“בסך הכל רציתי לגלות מי אני כשאני מסכימה להשיל את כל התארים“, היא מספרת. “לדעת שהערך שלי בעולם הזה כבר לא תלוי בדברים חיצוניים ולהישען, לראשונה בחיי, על המהות האמיתית והחשופה שלי”.
הפעם היא לא ניסתה להגיע לפסגה חדשה.
היא ניסתה להבין למה הפסגות שכבר הגיעה אליהן לא הצליחו לגרום לה להרגיש שלמה.
“כשנוח לי אני מתגרדת”, היא אומרת.
השאלה הפכה פשוטה – וקשה: האם היא יכולה להרגיש אהובה גם בלי להצטיין, להרשים או להוכיח משהו?
עירומה ממסכות
במהלך השנים היא קיבלה החלטות שנועדו, לדבריה, לבחון את היחסים שלה עם זהות, יופי וערך עצמי.
היא תרמה ביציות באופן אלטרואיסטי, עזבה מערכת יחסים זמן קצר לפני החתונה וגילחה את ראשה לחלוטין.
כל אחת מהבחירות האלה הייתה מבחינתה ניסיון לבדוק מה נשאר כשהסממנים החיצוניים נעלמים.
“עמדתי מול המראה עירומה ממסכות“, היא מספרת.
היא ביקשה לבדוק אם תוכל לאהוב את עצמה גם בלי להיאחז ביופי, בהישגים או בתדמית – ואם תוכל מתוך המקום הזה גם ללוות נשים אחרות.
מהחיפוש האישי – לשיטה לנשים אחרות
לפני שבע שנים הקימה בן עמי את “אמא מגשימה”. כיום היא מנהלת את בית הספר ללידה עצמית ומלווה נשים בתוכנית הדגל שלה, “למות ולהיוולד מחדש”. מקורות נוספים מציגים אותה כמייסדת בית הספר וכמי שמלווה נשים סביב התעוררות רוחנית, ייעוד וחיבור לזהות הפנימית.
לדבריה, הנשים שמגיעות אליה אינן בהכרח כאלה שלא הצליחו.
להפך.
רבות מהן כבר השיגו לא מעט. יש להן קריירה, משפחה, ידע וניסיון – אבל למרות כל אלה הן עדיין מרגישות שמשהו בחיים שלהן לא יושב במקום.
בן עמי מזהה אצלן דפוס: עוד סדנה, עוד ספר, עוד תהליך, עוד ניסיון למצוא מבחוץ את התשובה שהן מחפשות בפנים.
מבחינתה, הבעיה אינה בהכרח מחסור בידע, אלא הפער שבין לדעת לבין לעשות.
“להתחיל להיות האמא של עצמך”
את הרעיון הזה היא מכנה “הורות עצמית”.
במקום להמשיך לחפש אישור מהבוס, מבן הזוג, מהמשפחה או מהרשתות החברתיות, היא מציעה לבנות מערכת יחסים פנימית יציבה יותר.
“הורות עצמית זה פשוט להתחיל להיות האמא של עצמך”, היא אומרת. “זה הפיצוח של מתנת האימהות”.
ומבחינת בן עמי, זה גם לב השינוי שהיא מבקשת להעביר לנשים:
להפסיק למדוד את עצמן דרך תעודות, הישגים ואישורים מבחוץ – ולהתחיל לשאול מי הן כשהן מורידות לרגע את כל התארים.
אולי זו גם התשובה לשיחה ההיא עם בתה.
לא האם אפשר להיות אמא ולהגשים את עצמך, ולא האם צריך לבחור בין משפחה לקריירה – אלא האם אפשר לבנות חיים שבהם ההגשמה אינה עוד משהו שצריך להוכיח לעולם.
אלא משהו שמתחיל מבפנים.