הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

הישראלים הואשמו – אבל המשטרה חשפה אמת אחרת: השגרירות יוצאת נגד הפייק בתאילנד

סרטון של תיירים שהסתבכו במסעדה בפוקט הופץ במהירות ברשת תחת הטענה שמדובר בישראלים. אלא שבדיקת המשטרה התאילנדית העלתה כי בקבוצה היו אזרח סעודי ושלוש אזרחיות מרוקו. בשגרירות ישראל מזהירים מהפצת מידע לא מאומת, על רקע גל מתיחות מול תיירים מהארץ

הפוסט הופץ, הסרטון צבר תאוצה והכותרת כבר הייתה ברורה: תיירים ישראלים הסתבכו במסעדה בתאילנד. אלא שבמקרה הזה, המציאות הייתה שונה לחלוטין.

בימים האחרונים מתפשטות ברשתות החברתיות בתאילנד טענות שונות נגד תיירים ישראלים, כשבחלק מהמקרים מצורפים סרטונים או תמונות שמוצגים כהוכחה להתנהגות בעייתית. אלא שלא כל התיעודים אכן קשורים לישראלים.

אחד המקרים הבולטים התרחש במסעדה בפטונג שבפוקט. לפי הפרסומים ברשת, קבוצת תיירים הזמינה אוכל ושתייה בסכום של כ-8,000 באט, סירבה לשלם ועזבה את המקום. אלא שהטענה כי מדובר בישראלים התבררה כשגויה.

המשטרה: לא ישראלים – סעודי ושלוש מרוקאיות

לפי משטרת פטונג, הקבוצה כללה גבר אחד מסעודיה ושלוש נשים ממרוקו. כלומר, אף אחד מהמעורבים באירוע לא היה ישראלי.

השוטרים שהגיעו למסעדה ניסו בתחילה לתווך בין נציגת העסק לבין התיירים. לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, הם הועברו לקצין חקירות להמשך טיפול במסגרת ההליך המשפטי בתאילנד.

המשטרה לא מסרה מה הייתה הסיבה שבגללה התיירים סירבו לשלם את החשבון.

למרות זאת, בזמן שהאירוע התגלגל ברשת, שמם של הישראלים כבר נקשר אליו. הפרסום השגוי התפשט במהירות וזכה לחשיפה רחבה.

השגרירות: “מידע לא מאומת עלול לפגוע בקהילות שלמות”

בעקבות הפרשה התערבה שגרירות ישראל בתאילנד ופרסמה הבהרה. בשגרירות הדגישו כי המצולמים באירוע אינם ישראלים וכי יש לבדוק את זהותם של המעורבים מול הרשויות לפני שמפרסמים את פרטיהם.

“הפצה מהירה של מידע לא מאומת ברשתות החברתיות עלולה להשפיע באופן בלתי הוגן וחסר פרופורציה על אנשים ועל קהילות שאין להם כל קשר לאירוע”, נמסר.

השגרירות אף קראה לגופי תקשורת, למשתמשים ברשתות החברתיות ולציבור הרחב לנקוט משנה זהירות לפני הפצה של דיווחים מסוג זה.

המסר מגיע על רקע תקופה רגישה במיוחד עבור ישראלים בתאילנד. בתקופה האחרונה הופצו במדינה תיעודים נוספים שבהם נטען להתנהגות בעייתית מצד תיירים ישראלים, אך לא בכל המקרים ניתן היה לאמת את הקשר לישראלים.

אבל לא כל הסרטונים היו מזויפים

לצד המקרים שבהם הזהות הישראלית הודבקה לאנשים שלא היו ישראלים, היו גם אירועים שבהם אכן היו מעורבים תיירים מהארץ.

באחד התיעודים הופיע עימות מילולי בין בעל חנות סלולר מקומי לבין זוג ישראלים. לפי הדיווח, השניים הבחינו בדגל שעליו נכתב “פרי פלסטיין”, שהוצב בבית העסק, והדבר הוביל לעימות בין הצדדים. גם הסרטון הזה הופץ בהיקף נרחב ברשתות החברתיות בתאילנד.

כך נוצר מצב מורכב: מצד אחד, קיימים אירועים אמיתיים שבהם מעורבים ישראלים; מצד שני, תיעודים שאינם קשורים אליהם מוצמדים לעיתים לשמם ומופצים כאילו הם הוכחה נוספת להתנהגות פסולה.

המתיחות גוברת גם סביב עסקים ישראליים

הרגישות כלפי ישראלים אינה מסתכמת ברשתות החברתיות. היא מגיעה על רקע שורה של עימותים ופרשות שנקשרו לאחרונה לתיירים ולבעלי עסקים ישראלים בתאילנד.

אחת הפרשות הבולטות נוגעת לגן חיות בקוסמוי, שם תועדה משפחה ישראלית כשהיא מורחקת מהמקום ומתעמתת עם המפעיל. בני המשפחה טענו כי הכניסה נאסרה עליהם בשל היותם ישראלים וכי אב המשפחה הותקף לעיני ילדיו.

לאחר שהפרשה נחשפה, מפעיל המקום, אזרח צרפתי שמנהל את העסק יחד עם אשתו התאילנדית, טען כי בעקבות הפרסום הוא קיבל מאות הודעות ומסרים מאיימים מדי יום. לדבריו, אף הוצע לכאורה כסף תמורת פגיעה בו.

הפרשה זכתה לחשיפה משמעותית בתאילנד והובילה למעורבות של הרשויות המקומיות. במקביל, מפעיל גן החיות פרסם ברשתות החברתיות מסרים חריפים נגד ישראלים, ובהם גם תמונה של דגל ישראל שעליו סומנה מטרה.

למרות הסערה והחקירות שנפתחו בעקבות האירוע, גן החיות ממשיך לפעול.

בתאילנד מנסים להרגיע – אבל הרשת ממשיכה לבעור

הפרשה בפטונג ממחישה עד כמה מהר אירוע מקומי יכול להפוך ברשת לסיפור בעל משמעות לאומית. בתוך זמן קצר, קבוצה של תיירים מסעודיה וממרוקו הפכה בפרסומים שונים ל”קבוצת ישראלים”, ורק לאחר בדיקת המשטרה התבררה זהותם האמיתית.

גם הרשויות בתאילנד הדגישו לאחרונה כי התנהגות פסולה צריכה להיבחן ברמה האישית, ולא להפוך להאשמה כלפי בני לאום שלם. במקביל, השגרירות הישראלית ממשיכה לקרוא לישראלים לכבד את החוקים והמנהגים המקומיים.

במציאות שבה כל סרטון יכול להפוך לוויראלי בתוך שעות, ההבדל בין אירוע אמיתי לבין ייחוס שגוי עלול להיות משמעותי במיוחד. במקרה הזה, לפחות, המשטרה סיפקה תשובה ברורה: האנשים שנראו בסרטון לא היו ישראלים.