הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
“התלוננת במשטרה? אתה עלול למצוא את עצמך בבית הדין הבדואי”
מאחורי המושג “חאק אל ערב” מתקיימת מערכת מסורתית ליישוב סכסוכים, שלפי גורמי משטרה משמשת במקרים מסוימים גם ככלי להפעלת לחץ על אזרחים שהתלוננו נגד עבריינים. במקרה שנחשף לאחרונה, קבלן מהפזורה שהעז להתלונן על סחיטה נדרש לשלם עשרות מיליוני שקלים לאדם שנגדו התלונן – עד שהמשטרה התערבה וביטלה את פסק הדין.
במשך שנים מתקיימת בחלקים מהחברה הבדואית מערכת מסורתית ליישוב סכסוכים המכונה “חאק אל ערב”. עבור רבים מדובר במנגנון ותיק שנועד לפתור מחלוקות בתוך הקהילה, מבלי להגיע לבתי המשפט. אלא שלפי גורמי משטרה, במקרים מסוימים המנגנון הזה עלול להפוך לכלי שמופעל נגד מי שבחר לפנות דווקא לרשויות המדינה.
אחד המקרים שהגיעו לאחרונה לידיעת המשטרה עוסק במ’ – קבלן תשתיות מוכר שעובד עם לקוחות מהמגזר הבדואי והיהודי בדרום. מ’ מתגורר באחד מיישובי הפזורה ועוסק בעבודות עפר ותשתית בפרויקטים שונים.
לפני מספר חודשים, כך על פי חומרי החקירה, הגיע לאחד מאתרי העבודה שלו עבריין בדואי המוכר למשטרה ודרש ממנו לשלם סכום של עשרות אלפי שקלים מדי חודש. בתמורה, על פי החשד, הובטח כי הציוד הכבד שבבעלות הקבלן – ששוויו מיליוני שקלים – לא ייפגע.
הוא התלונן – ואז החלו האיומים
בניגוד למי שמעדיפים לשלם ולהימנע מעימות, מ’ החליט לפנות למשטרה ולהגיש תלונה נגד החשוד בסחיטה.
אלא שלאחר הגשת התלונה, לדבריו, החלו להגיע אליו איומים. החשש לחייו ולציוד שבבעלותו גבר, ובסופו של דבר הוא החליט לוותר על מכרז לעבודות עפר שבו זכה.
“היה לי ברור שאשלם מחיר כבד ביותר”, סיפר מ’ לחוקרי המשטרה. “לכן החלטתי לוותר על המכרז כדי לא להיכנע לסחיטה ולא לשלם פרוטקשן”.
המשטרה, מצדה, המשיכה בחקירה. החשוד נעצר, ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום בחשדות לסחיטה ואיומים. לאחר כארבעה חודשים במעצר הוא שוחרר למעצר בית.
אבל לפי החשד, דווקא אז החל שלב נוסף בפרשה.
תביעה של 160 מיליון שקל
לאחר שחרורו, פנה החשוד לבית הדין הבדואי המכונה “חאק אל ערב” והגיש תביעה נגד מ’.
הסכום שנדרש ממנו היה חסר תקדים: 160 מיליון שקלים.
לטענת העבריין, התלונה שהגיש מ’ גרמה לו נזקים כלכליים כבדים, משום שנעצר ונאלץ לשהות במעצר בית. לשיטתו, מ’ היה צריך לפתור את הסכסוך במסגרת המסורתית ולא לפנות למשטרה.
מ’ מצא את עצמו במצב מורכב. לפי המסורת המתוארת בכתבה, מי שמוזמן להליך כזה נדרש להתייצב בפני בית הדין, וההשתתפות אינה נתונה לבחירתו.
“לצערי, לא פעם החוק הבדואי הוא מעל לחוקי מדינת ישראל”, אמר קצין משטרה בכיר.
הדיון, הפשרה – ופסק הדין
שני סרטונים שהגיעו לידי מערכת mako תיעדו את הדיון שנערך בעניינו של מ’. במקום נכחו שופט מהפזורה, עדים ונציגים משני הצדדים.
במהלך הדיון ניסו הצדדים להגיע להסכמה כספית. מ’, מצדו, טען כי הוא זה שנפל קורבן לסחיטה ולכן אינו חייב דבר לאדם שתבע אותו.
בסופו של דבר נקבע כי עליו לשלם 40 מיליון שקלים.
לפי כללי ההליך המסורתי כפי שתוארו בכתבה, האחריות לתשלום אינה מוגבלת בהכרח לאדם שניצב במרכז הסכסוך, אלא עשויה לחול גם על בני משפחתו המורחבת.
אלא שהפעם הסרטונים עשו את דרכם לרשתות החברתיות – ומשם הגיעו גם לידי המשטרה.
המשטרה התערבה – ופסק הדין בוטל
הסרטונים, שהופצו בין היתר בטיקטוק, הגיעו ליחידת הטיקטוק של המחוז הדרומי. החוקרים פעלו לאיתור האנשים שהשתתפו בדיון, ובהמשך זימנו את המעורבים לתחנת המשטרה.
לדברי קצין בכיר במחוז הדרומי, המסר שנמסר להם היה חד: לא ניתן להשתמש בהליך מסורתי כדי לחייב אדם לשלם סכום עתק רק משום שבחר להגיש תלונה במשטרת ישראל.
“הבהרנו לכל מי שהיה מעורב באירוע, כולל השופט עצמו, שיש חוקים במדינת ישראל”, אמר הקצין.
בעקבות ההתערבות המשטרתית, השופט שבפניו נערך ההליך ביטל את פסק הדין. גם ניסיונות להעביר את התביעה לשופט אחר לא צלחו.
במשטרה אמרו כי פנו גם לשופטים אחרים במערכת המסורתית והבהירו להם שלא לנהל הליכים נגד אזרחים שהגישו תלונות במשטרה.
לא רק קבלנים: גם שוטרים מצאו עצמם נתבעים
במחוז הדרומי טענו כי המקרה של מ’ אינו חריג לחלוטין. לפי הערכת המשטרה, במהלך השנה שקדמה לפרסום הכתבה היו עשרות מקרים שבהם אזרחים שהתלוננו נגד חשודים בעבירות סחיטה, איומים או אלימות מצאו את עצמם בהמשך נתבעים במסגרת “חאק אל ערב”.
במקרה נוסף, א’, תושב אחד היישובים הבדואיים בנגב, הוזמן להליך כזה לאחר שהתלונן על אדם שלטענתו תקף אותו. החשוד בתקיפה נעצר ובהמשך שוחרר למעצר בית, ולאחר מכן הוגשה נגד א’ תביעה בסכום של 100 מיליון שקלים.
לדברי המשטרה, גם במקרה הזה פעלו הקצינים לביטול פסק הדין.
אלא שהתופעה, לפי הכתבה, לא הסתיימה באזרחים מן השורה. בשנים האחרונות היו גם שוטרים בדואים שנאלצו להתמודד עם תביעות במסגרת בית הדין המסורתי, לאחר שחקרו עבירות במגזר או אכפו את החוק באמצעות דו”חות תנועה.
אחד השוטרים לשעבר סיפר כי שוב ושוב מצא את עצמו מתמודד עם תביעות בעקבות עבודתו.
“פחדתי על החיים שלי ושל המשפחה שלי”, סיפר. לדבריו, גם לאחר שקיבל גיבוי מהמשטרה, העומס והלחץ סביב ההליכים גרמו לו בסופו של דבר לעזוב את השירות.
אז איך מתנהל “חאק אל ערב”?
על פי התיאור שמובא בכתבה, הדיון מתקיים בדרך כלל ב”שיק” – אוהל אירוח שבו יושב השופט. מדובר במקום גדול שבו יכולים להתכנס עשרות אנשים.
במהלך הדיון מציגים התובע והנתבע את גרסאותיהם, בעוד הנוכחים מקשיבים לעדויות ולדברי הצדדים. בסיום, השופט מקבל החלטה שלפי המסורת נחשבת מחייבת וסופית.
ההליך עשוי להימשך שעות רבות, בהתאם למורכבות הסכסוך.
עבור המשטרה, הבעיה מתחילה כאשר מערכת מסורתית ליישוב סכסוכים הופכת, לטענתה, למנגנון שמרתיע אזרחים מלהגיש תלונות.
במחוז הדרומי הבהירו כי בכוונתם לפעול נגד מקרים שבהם נעשה שימוש במערכת הזו כדי לאיים או להעניש אזרחים שפנו לרשויות. “לא נאפשר הפחדה והשתקה של אזרחים שומרי חוק”, אמר קצין בכיר במחוז.
המקרה של מ’ ממחיש את המתח שבין מסורת קהילתית עתיקה לבין סמכותה של מערכת החוק במדינת ישראל – מתח שהופך מורכב במיוחד כאשר אחד הצדדים הוא אזרח שבחר לפנות למשטרה, ולאחר מכן מוצא את עצמו נדרש לתת דין וחשבון דווקא במסגרת שאינה חלק ממערכת המשפט הרשמית.