הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
מאחורי המסך של “מלך X”: איך מריו נואפל הפך לצומת מרכזי בשיח העולמי על ישראל
הוא התחיל בעולם העסקים והקריפטו, זכה לקרבה יוצאת דופן לאילון מאסק, ובנה סביב עצמו מכונת תוכן שפועלת כמעט ללא הפסקה. כיום מריו נואפל הוא אחד הקולות הבולטים ברשת X — ובמיוחד כשמדובר בישראל, בעזה ובמזרח התיכון. השאלה היא מה עומד מאחורי העוצמה הדיגיטלית שלו, ועד כמה אפשר לסמוך על התוכן שהוא מפיץ.
מריו נואפל אינו עוד משפיען עם חשבון גדול ברשת. עם מיליוני עוקבים, פעילות אינטנסיבית ב-X, ראיונות עם מנהיגים ופוליטיקאים ומערכת של עשרות עובדים, הוא למעשה הקים לעצמו מעין כלי תקשורת פרטי.
הדרך לשם הייתה בלתי שגרתית. נואפל נולד בלבנון, גדל באוסטרליה וכיום מתגורר בדובאי. בתחילת דרכו עסק במוצרים לבית ואף לימד ריקודי בצ’אטה. בהמשך עבר לעולם הקריפטו והקים את IBC Group, חברה שעסקה בשיווק וקידום מיזמים בתחום המטבעות הדיגיטליים, ה-NFT והבלוקצ’יין.
אבל את הפריצה הגדולה שלו הוא עשה דווקא ברשת החברתית שהפכה מאוחר יותר ל-X.
הרגע שבו אילון מאסק נכנס לתמונה
נקודת המפנה התרחשה בסוף 2022. נואפל ניהל שידור חי ב-X Spaces שעסק בקריסת בורסת FTX, ואילון מאסק הצטרף לשיחה.
החיבור הזה התברר כמשמעותי במיוחד.
מאסק החל להגיב, לשתף ולהתייחס לתכנים של נואפל בתדירות גבוהה, והחשיפה לחשבון הלבנוני-אוסטרלי זינקה. בתוך זמן קצר הפך נואפל לאחד החשבונות המזוהים ביותר עם האקוסיסטם של מאסק.
במקום להישאר בתחום הקריפטו, הוא זיהה את ההזדמנות ועבר בהדרגה לעולמות החדשות, הפוליטיקה והאקטואליה.
הוא החל לקדם תכנים פוליטיים, להפיק שידורים ולראיין דמויות בעלות פרופיל ציבורי גבוה. במקביל הקים את Citizen Journalism Network, גוף תקשורת שמעסיק עשרות עובדים ומייצר כמות עצומה של תוכן.
כך נוצר מודל עסקי פשוט למדי: יותר חשיפה, יותר עוקבים, יותר אינטראקציות — ויותר כוח.
לא רק משפיען, אלא מערכת שלמה
היקף הפעילות של נואפל הוא אחד המאפיינים הבולטים שלו.
הוא מפרסם עשרות ולעיתים יותר ממאה פוסטים ביום, לאורך כל שעות היממה. מאחורי החשבון לא עומד אדם יחיד שיושב ומקליד במשך היום. מדובר במערכת תוכן שלמה.
הצוות שלו עוקב אחרי אירועים ברחבי העולם, מאתר סרטונים וחדשות, ומעלה אותם לקהל עצום.
בנוסף ל-X, נואפל מפעיל ערוצי תוכן גם ביוטיוב ובספוטיפיי. בין המרואיינים שהופיעו בתוכניות שלו ניתן למצוא דמויות כמו אילון מאסק, טאקר קרלסון, חאבייר מיליי, ויקטור אורבן ואלכסנדר לוקשנקו.
גם ישראלים התארחו אצלו, בהם אילון לוי, יונתן קונריקוס, אהוד אולמרט, עמית סגל ונפתלי בנט.
היכולת להביא אנשים בכירים לשידורים הפכה אותו ליותר ממשפיען. הוא הפך לצומת תקשורתי — מקום שבו פוליטיקאים, אנשי תקשורת ומשפיענים יכולים להגיע לקהל עצום בלי לעבור דרך מערכת חדשות מסורתית.
ואז הגיעה ישראל
אחד הנושאים שתופסים מקום משמעותי בפעילות של נואפל הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
במיוחד מאז 7 באוקטובר, ישראל הפכה לנושא שחוזר שוב ושוב בפיד שלו: המלחמה בעזה, החטופים, לבנון, איראן, יהודה ושומרון והפוליטיקה הישראלית.
לפי נתונים שהובאו במחקר של חברת Bright Data, מתוך מדגם של 1,531 פוסטים של נואפל שנכתבו בין 2023 ל-2026, 592 פוסטים — כ-38.67% — כללו לפחות מילה אחת הקשורה לישראל. כאשר החיפוש הורחב להטיות ולחלקי מילים, הגיע המספר ל-615 פוסטים, כ-40.17%.
המשמעות אינה בהכרח שכל אחד מהפוסטים הללו היה שלילי כלפי ישראל. אבל הנתון ממחיש עד כמה ישראל והמזרח התיכון הפכו לחלק מרכזי מהמכונה התקשורתית של נואפל.
וזה לא מפתיע מבחינת כלכלת הרשת: נושאים טעונים מייצרים תגובות, ויכוחים, שיתופים וצפיות.
כשהוויראליות פוגשת מידע לא מדויק
הבעיה מתחילה כאשר מהירות הפרסום באה על חשבון בדיקת העובדות.
נואפל ספג ביקורת במספר מקרים שבהם חשבונו הפיץ מידע שגוי או מטעה הקשור לישראל.
באחד המקרים פורסם תיעוד של הפגנות מהגרים בלוס אנג’לס כאילו מדובר בכוחות הצלה בתל אביב לאחר מתקפת טילים מאיראן. הפוסט הוסר לאחר מכן.
במקרה אחר שותפה תמונה מזויפת שבה נראה אדם שניסה להתנקש בטראמפ כשהוא לבוש לכאורה בחולצת צה”ל. לאחר הפרסום נואפל התנצל.
גם טענות קונספירטיביות זוכות לעיתים לבמה בחשבון שלו. בין היתר פורסם סרטון של איש CIA לשעבר, ג’ון קיריאקו, שבו נטען כי ישראל הייתה אחראית לרצח הנשיא האמריקאי ג’ון פ. קנדי.
כאן בדיוק נמצאת אחת הבעיות הגדולות של עולם התוכן ברשת: כאשר מיליוני אנשים נחשפים לטענה, עצם החשיפה עלולה להעניק לה מראית עין של אמינות — גם כאשר אין לה בסיס עובדתי.
ישראל כ”מנוע מעורבות”
במקרה של נואפל, הביקורת אינה מסתכמת רק בשאלה אם פוסט מסוים נכון או לא נכון.
הטענה הרחבה יותר היא שהמערכת הדיגיטלית שלו מבינה היטב אילו נושאים מייצרים מעורבות.
ישראל היא אחד מהם.
סרטון של ילדים בעזה, עימות עם ישראלי, אמירה חריפה של פוליטיקאי, טענה על פעילות צה”ל או קונספירציה הקשורה ליהודים — כל אלה יכולים להפוך בתוך דקות לתוכן שמייצר אלפי תגובות ושיתופים.
באחד הפוסטים האחרונים שלו, למשל, נואפל שיתף סרטון ערוך של המשפיען הישראלי מתנאל לייני. הסרטון שילב קטע ישן שבו לייני מתייחס לתנאים בעזה עם תיעוד של ילדים עזתים המנסים להשיג מים.
הפוסט זכה למאות אלפי צפיות וגרר גל תגובות חריף נגד לייני.
מבחינת האלגוריתם, זהו בדיוק סוג התוכן שמייצר אינטראקציה גבוהה.
ומה לגבי הבוטים?
סוגיה נוספת שהטילה צל על פעילותו היא שאלת האותנטיות של המעורבות סביב החשבונות שלו.
על פי תחקיר של הניו יורק טיימס, חברת הסייבר הישראלית Cyabra בחנה יותר מ-7,000 חשבונות הקשורים לפעילות סביב נואפל ומצאה כי כ-30% מהם היו ככל הנראה חשבונות מזויפים או בוטים.
גם החשבון של תוכנית הדיונים שלו, The Roundtable Show, נבדק. שם נטען כי כשני שלישים מהחשבונות שקיימו אינטראקציה עם החשבון היו ככל הנראה אוטומטיים או מזויפים.
Cyabra הגדירה את היקף הפעילות כחריג ביחס למקובל ברשתות החברתיות.
נואפל הכחיש את הטענות וטען כי מדובר בהאשמות מפוברקות.
אולם לצד הממצאים הללו הוצגו גם תכתובות פנימיות של IBC Group משנת 2022, שבהן נדונו אפשרויות להגדלת החשיפה והקהל ב-X באמצעות “מעורבות לא-אורגנית” וכלים מלאכותיים.
הטענות הללו אינן מוכיחות שכל הפעילות סביב נואפל מזויפת, אך הן בהחלט מעלות שאלות בנוגע לאופן שבו נבנה כוחו הדיגיטלי.
גם מאחורי הקלעים של X לא נשארו אדישים
במאי 2026 נכנסה ב-X מדיניות חדשה שנועדה להתמודד עם חשבונות גדולים שמעלים מחדש תכנים של יוצרים אחרים ללא קרדיט — תופעה שמוכרת כ-Aggregation.
נואפל הפך לאחת הדוגמאות הבולטות בדיון הזה.
ניקיטה בייר, לשעבר בכיר בתחום המוצר ב-X, התעמת איתו בפומבי לאחר שנואפל העלה מחדש סרטון של עיתונאי ABC News שתיעד ירי מחוץ לבית הלבן.
בייר טען כי ההכנסות של נואפל מהפלטפורמה כבר קוצצו ב-90% במחזור האחרון וכי כמעט שלא נותר מקום לקיצוץ נוסף.
נואפל טען מנגד כי החשבון שלו משתמש באפשרות השיתוף המובנית של X.
אלא ש-Community Note שהופיעה על הפוסט הציגה דוגמאות נוספות של תכנים שהועלו ללא קרדיט, והאשימה אותו בהתנהלות שיטתית של גניבת תוכן.
ועדיין — אנשים בכירים ממשיכים להגיע אליו
למרות כל הביקורת, הכוח של נואפל לא נעלם.
להפך.
היכולת שלו להגיע למיליוני משתמשים הופכת אותו לאטרקטיבי עבור פוליטיקאים ואנשי ציבור שרוצים לעקוף את המסלול המסורתי של ראיונות בתקשורת.
הפרשה האחרונה סביב טום ברק היא דוגמה לכך.
ברק, השליח האמריקאי המיוחד לסוריה ושגריר ארה”ב בטורקיה, התראיין אצל נואפל והתייחס לרמת הגולן. בדבריו טען כי ישראל עדיין “כובשת” את הגולן וכי הדבר מנוגד להחלטות האו”ם.
זמן קצר לאחר מכן הוא חזר בו מהניסוח ואמר ל-AP כי מדיניות ארצות הברית בנושא הגולן נקבעה על ידי הנשיא טראמפ ב-2019 ולא השתנתה.
האירוע המחיש את הכוח ואת הסיכון שבפלטפורמות מסוג זה: משפט אחד של אדם בכיר יכול להפוך בתוך דקות לכותרת בינלאומית.
אז מי באמת מריו נואפל?
אולי השאלה החשובה ביותר אינה האם נואפל הוא “עיתונאי”, “משפיען”, “יזם” או “פעיל פוליטי”.
בפועל, הוא שילוב של כל אלה.
הוא בנה מערכת שבה חדשות, בידור, פוליטיקה, רשתות חברתיות ועסקים משתלבים זה בזה. הוא מבין את כוחו של האלגוריתם, יודע אילו נושאים מעוררים תגובות ומפעיל מערכת שיכולה לייצר תוכן סביב השעון.
ישראל היא חלק משמעותי מהמשוואה הזאת.
וכאן כדאי לזכור כלל בסיסי של העידן הדיגיטלי: כמות הצפיות אינה מעידה על אמינות המידע. מספר העוקבים אינו הופך אדם לעיתונאי, ווויראליות אינה תחליף לבדיקת עובדות.
נואפל הצליח להפוך את X לבמה שבה הוא לא רק מדווח על אירועים — הוא משתתף בעיצוב האופן שבו מיליוני אנשים תופסים אותם.
וזו אולי הסיבה שהסיפור סביבו חשוב הרבה יותר מאדם אחד עם חשבון גדול.
הוא ממחיש כיצד, בעידן שבו האלגוריתם מתגמל כעס, מחלוקת ותוכן קיצוני, מי שמבין את חוקי המשחק יכול להפוך בתוך שנים ספורות לאחד השחקנים המשפיעים בשיח העולמי.