הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
מונטריאול עצרה את החרם על ישראל: ההאשמות ב”אפרטהייד” ו”רצח עם” הוסרו
אחרי שעות של עימותים ומחאות, מועצת העיר אישרה הצעה מתוקנת שמביעה סולידריות עם הפלסטינים ועם נפגעי המלחמות במזרח התיכון – אך ללא הקריאות לנתק קשרים עם ישראל וללא ההאשמות הקשות שהופיעו בנוסח המקורי. ראש העירייה: “אנחנו לא בית הדין הבין-לאומי”
דרמה פוליטית התפתחה במועצת העיר מונטריאול סביב הצעה שנועדה להוביל את העירייה למהלך חריף נגד ישראל. בסופו של דיון ממושך וסוער, ההצעה המקורית שונתה באופן משמעותי – והסעיפים המרכזיים שקראו לנתק קשרים עם ישראל ולהגדיר את פעולותיה כ”אפרטהייד” וכ”רצח עם” הוסרו.
הנוסח החדש אושר ברוב של 54 חברי מועצה מול שישה מתנגדים, לאחר שתיקונים שהובילה ראש העירייה, סוראיה מרטינז פרדה, עברו קודם לכן בהצבעה של 38 מול 22.
במקום חרם מוסדי, ההחלטה הסופית מסתפקת בהבעת סולידריות כללית עם האזרחים הפלסטינים ועם קורבנות אזרחיים במזרח התיכון.
ההצעה המקורית: ניתוק קשרים עם ישראל
הסערה החלה לאחר שסיעת האופוזיציה “פרוז’ה מונטריאול” הגישה הצעה שכללה צעדים מרחיקי לכת נגד ישראל.
בין היתר ביקשה הסיעה שמועצת העיר תכיר ותוקיע באופן רשמי את מה שהגדירה כ”משטר אפרטהייד” ו”רצח עם” בפלסטין. אך מעבר להצהרות, ההצעה כללה גם דרישה לנתק באופן מיידי את הקשרים המוסדיים, הדיפלומטיים והכלכליים של העירייה עם ממשלת ישראל, מוסדותיה ורשויות מקומיות בישראל.
אם ההצעה הייתה עוברת במתכונתה המקורית, העירייה הייתה נדרשת גם להימנע מהזמנת נציגים רשמיים מישראל לבניין העירייה, וכן לאסור על נבחרי ציבור מקומיים לקבל מתנות או ארוחות או להשתתף במשלחות מטעם ישראל.
אלא שבמהלך הדיון התברר כי הנוסח הזה לא צפוי לזכות בתמיכה הנדרשת.
ראש העירייה: “אנחנו לא בית הדין הבין-לאומי”
הדיון נמשך שעות ארוכות אל תוך הלילה, בזמן שמחאות פרו-פלסטיניות התקיימו מחוץ לבניין העירייה.
ראש העירייה מרטינז פרדה התנגדה לניסיון להפוך את מועצת העיר לגוף שמקבל החלטות בנושאי מדיניות חוץ וקביעות משפטיות בין-לאומיות.
לדבריה, לעירייה יש אחריות מקומית – לשמור על הביטחון, הלכידות החברתית והשקט בקרב כלל תושבי מונטריאול.
“אנחנו לא בית הדין הבין-לאומי לצדק, ואנחנו לא בית הדין הפלילי הבין-לאומי”, אמרה במהלך הדיון.
מרטינז פרדה הוסיפה כי ההכרה במגבלות הסמכות של העירייה אינה מעידה על אדישות לסבל בעזה.
“כשאנחנו מנהיגים, אנחנו מנהיגים עבור כולם ולא עבור צד אחד, קבוצה אחת, או רק עבור אלה שצועקים הכי חזק”, אמרה.
מה נשאר בהחלטה הסופית?
לאחר אישור התיקונים השתנה באופן מהותי אופייה של ההחלטה.
המילים “אפרטהייד” ו”רצח עם” נמחקו מהנוסח, וכך גם הדרישה לנתק את הקשרים עם ישראל.
במקומם כוללת ההחלטה שאושרה הבעת סולידריות עם העם הפלסטיני ועם קורבנות מעשי האיבה במזרח התיכון. בנוסף, היא קוראת לממשלה הפדרלית בקנדה ולממשלת קוויבק לפעול לקידום פתרונות דיפלומטיים.
ההחלטה גם מגנה באופן מפורש גילויי אנטישמיות ואיסלאמופוביה.
סעיף נוסף בנוסח שאושר מבהיר כי הקהילה היהודית במונטריאול ותושבים ממוצא ישראלי אינם צריכים לשאת באחריות לפעולותיה של ממשלת ישראל.
באופוזיציה זעמו: “הנוסח דולל משמעותית”
בסיעת “פרוז’ה מונטריאול” לא הסתירו את אכזבתם מהשינויים.
חברת המועצה נטלי גולה, שהציגה את ההצעה המקורית, הודתה כי הנוסח שעבר בסופו של דבר “דולל באופן משמעותי”.
למרות זאת, הסיעה החליטה שלא למשוך את ההצעה, לדבריה כדי “להשאיר חותם”.
חבר המועצה אלכס נוראיס טען כי העירייה צריכה לנקוט עמדה אחידה ביחס להפרות של החוק הבין-לאומי, והשווה בין ישראל לרוסיה.
“אם אנחנו מגנים פשעים נגד האנושות כשרוסיה מבצעת אותם, עלינו לגנות אותם גם כשישראל מבצעת אותם”, אמר.
מנגד, שישה חברי מועצה מסיעת “אנסמבל מונטריאול” הצביעו נגד ההצעה כולה. מבחינתם, עצם העיסוק של מועצת העיר בנושא היה בעייתי.
הקהילה היהודית הפעילה לחץ
המאבק סביב ההצעה לא נשאר בתוך בניין העירייה. גם ארגונים יהודיים בקנדה התערבו בנעשה וקראו לחברי המועצה שלא לאשר את הנוסח המקורי.
בין הארגונים שפעלו בנושא היו “בני ברית קנדה” והמרכז לענייני ישראל והיהדות (CIJA). הארגונים הזהירו כי הכנסת העימות הישראלי-פלסטיני לזירה המוניציפלית עלולה להחריף את המתיחות ואת האנטישמיות במונטריאול.
לאחר שהנוסח המקורי רוכך, בירכו הארגונים על הסרת ההאשמות ועל כך שהעירייה לא אימצה חרם מוסדי נגד ישראל.
ההצבעה מגיעה על רקע גל אנטישמיות
העימות במונטריאול מתרחש בתקופה שבה הקהילה היהודית בקנדה מתמודדת, לפי הדיווח, עם גל משמעותי של גילויי אנטישמיות מאז פרוץ המלחמה.
בטורונטו ובמונטריאול דווח על שורת אירועים נגד יהודים ומוסדות יהודיים, ובהם ירי לעבר עסקים ומאפיות בבעלות יהודית, הצתות של מסעדות כשרות, ירי לעבר בתי ספר יהודיים, ניסיונות הצתה בבתי כנסת ותקיפות פיזיות.
אחד המקרים שהוזכרו הוא הצתת מסעדת NÖAM במונטריאול.
95.7% מהסטודנטים היהודים נחשפו לאנטישמיות
גם במוסדות להשכלה גבוהה בקנדה נרשמה תמונה מדאיגה.
דוח CASE, שנערך על ידי משרד המורשת הקנדי והאגודה ללימודים קנדיים בקרב כ-900 סטודנטים ובוגרים יהודים, הצביע על היקף נרחב של חשיפה לאנטישמיות בקמפוסים.
לפי הנתונים שפורסמו, 95.7% מהסטודנטים היהודים שנבדקו דיווחו כי נחשפו או היו עדים לפחות למקרה אחד של אנטישמיות בקמפוס במהלך השנה האחרונה.
על רקע המציאות הזו, ההצבעה במונטריאול קיבלה משמעות רחבה יותר: מצד אחד, חברי מועצה שביקשו להביע עמדה חריפה כלפי ישראל והמלחמה; ומנגד, הנהגת העיר שניסתה להשאיר את הסוגיה במסגרת הצהרה הומניטרית כללית – ולהימנע מהפיכת העירייה לזירה לקביעת מדיניות חוץ או הכרעות משפטיות בין-לאומיות.