הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
“הבעיה היא לא רק הפשע – אלא מדינה שלא יודעת למשול”
יאיר גולן מציג תפיסה רחבה לביטחון הפנים: מיליארד שקל בשנה למאבק בפשיעה, כוח משימה בין־משרדי, יחידות ייעודיות לפשיעה חקלאית, מלחמה כלכלית במשפחות הפשע והכשרות מקצועיות לצעירים. במקביל הוא תוקף את הפוליטיזציה של המשטרה וקורא להחזיר את השיטור הקהילתי: “כשמחזירים את המשטרה לעולם המקצועי – מקבלים פשוט משטרה טובה”
מבחינת יאיר גולן, הפשיעה בישראל אינה רק בעיה של עבריינים.
היא גם מבחן ליכולת של המדינה למשול.
האלימות בחברה הערבית, הפשיעה החקלאית, ההברחות בדרום, הבנייה הבלתי חוקית בנגב והיחלשות המשטרה – כל אלה, לשיטתו, הם חלק מאותה תמונה: מדינה שמתקשה להגדיר משימות, להציב סדרי עדיפויות ולוודא שמי שאמור לבצע אותן אכן עושה זאת.
“כשנהיה בממשלה, נטפל נמרצות בכל מרחבי אובדן המשילות וההפקרה”, אומר גולן.
זו גם נקודת המוצא של התוכנית שהוא מציג למאבק בפשיעה בחברה הערבית – תוכנית “טיפול שורש”, שאותה השיקה מפלגת הדמוקרטים באוגוסט. התוכנית כוללת מצב חירום לאומי, כוח משימה משולב, קבינט פשיעה ותקציב של מיליארד שקל בשנה.
מיליארד שקל – אבל לא רק עוד שוטרים
גולן לא מסתפק בהגדלת מספר השוטרים.
לדבריו, המדינה צריכה להקים כוח משימה בין־משרדי שבו ירוכז כוח אדם איכותי ממספר מערכות, ולתת לו תקציב משמעותי וסמכויות ברורות.
המטרה הראשונה היא לחזק את הנוכחות המשטרתית, לשפר את יכולות החקירה – כולל חקירות בערבית – ולהביא לכך שפשעים יפוענחו.
אבל מבחינתו, מאבק בפשע אינו יכול להסתיים ברגע שבו החשוד נעצר.
הוא צריך לפגוע גם בכסף שמחזיק את ארגוני הפשיעה.
לייבש את הכסף של משפחות הפשע
אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא מאבק כלכלי בארגוני הפשיעה.
גולן מציע לשלב את המשטרה עם רשות המסים, הרשות למניעת הלבנת הון וגופי האוצר, במטרה לפגוע במקורות המימון של משפחות הפשע.
בין היתר הוא מדבר על צמצום השימוש במזומן ומעבר נרחב יותר לתשלומים בכרטיסי אשראי.
אבל לצד המקל הוא מציע גם מסלול שונה לחלוטין – כזה שמתחיל הרבה לפני שהצעיר הופך לעבריין.
לדבריו, הרשויות החלשות זקוקות לחיזוק משמעותי של שירותי החינוך והרווחה, כולל טיפול בנוער שנושר מהמסגרות.
והמרכיב הנוסף הוא תעסוקה.
גולן טוען כי צעירים שמוצאים בעולם הפשע מקור ל”כסף קל” צריכים לקבל אפשרות אחרת – הכשרות למקצועות שמאפשרים שכר גבוה יחסית.
“זה אחד הכלים הכי אפקטיביים למנוע מאנשים לנשור לתוך הפשע”, הוא אומר.
“אין משטרה שנחושה לטפל בבעיה”
גולן מפנה לתקופת ממשלת השינוי כדוגמה לכך שלטענתו אפשר לשנות את המציאות כאשר המדינה מגדירה יעד ברור.
לדבריו, בתקופה שבה עמר בר־לב כיהן כשר לביטחון הפנים ויואב סגלוביץ’ כסגן השר, היקף הרציחות ירד ב־17% ושיעור הפענוח עלה ב־40%.
אבל המגמה, לדבריו, לא נשמרה.
“המנגנון של התיאום הבין־משרדי נעלם”, הוא טוען. “והדבר הכי חשוב – אין משטרה שנחושה לטפל בבעיה”.
מבחינתו, האחריות מתחילה בדרג הפוליטי.
כאשר המשטרה מקבלת משימה ברורה ויודעת שההצלחה בה תיבחן ותשפיע על הקידום של אנשיה, הוא אומר, הארגון מסוגל להשתנות במהירות.
“כשמגדירים לאנשים שזו המשימה, ועל זה הם יימדדו ויקודמו, אז הארגון יודע להתאפס מהר מאוד”.
גם יהודה ושומרון: “לחימה נחרצת בכל טרור”
את המושג “משילות” מרחיב גולן גם ליהודה ושומרון.
לדבריו, הממשלה צריכה להורות על מאבק בטרור מכל סוג – פלסטיני ויהודי – ולחזק מחדש את מחוז ש”י באמצעות כוח אדם איכותי ומשימות ברורות של אכיפת החוק.
הוא גם תוקף את תופעת המאחזים הבלתי חוקיים, שלדבריו יוצרת מוקדי חיכוך ומעמיסה על צה”ל.
לטענתו, המצב הזה תורם גם לעומס החריג על אנשי המילואים.
“הפשיעה החקלאית היא מכת מדינה”
אחד התחומים שבהם הוא מבקש ליצור שינוי ממוקד הוא הפשיעה נגד חקלאים.
במקום להקים עוד גוף ביטחוני, גולן מציע להשתמש במבנה המשטרתי הקיים ולפתח יחידות שטח ייעודיות באזורים כפריים.
הוא מבחין בין המשטרה הרגילה לבין יחידות בעלות אופי ז’נדרמרי, שאמורות להתמקד במרחבים שבהם הפשיעה החקלאית מתרחשת.
“בלי תארים מפוצצים”, הוא אומר. “התכלית שלהן היא לטפל בפשיעה החקלאית”.
במקביל, הוא דורש להחמיר את הטיפול המשפטי במובילי התופעה.
בנגב: לא רק להרוס, גם לתכנן
בכל הנוגע לנגב, גולן מבקש להרחיב את השיח מעבר לבנייה בלתי חוקית.
הוא אינו מציע להפסיק את האכיפה, אבל טוען שהבעיה העמוקה יותר היא היעדר תוכניות מתאר ותוכנית רב־שנתית לטיפול ביישובים הלא מוכרים.
לדבריו, המדינה צריכה לעדכן תוכניות שכבר נכתבו בעבר ולעבוד יחד עם הרשויות הערביות והבדואיות באזור.
“האנשים האלה לא הולכים לשום מקום”, הוא אומר. “הם לא נחתו פה מהירח”.
בדרום, המשטרה צריכה להגיע לשטח
גולן, שכיהן בעבר כסגן הרמטכ”ל, מתייחס גם לסוגיית ההברחות בגבול.
לדבריו, המענה חייב להיות משותף לצה”ל ולמשטרה – אבל הוא טוען שהנוכחות המשטרתית בדרום אינה מספקת.
לטענתו, ישנם מקרים שבהם צה”ל מזהה אירוע או תופס דבר מה, אך המשטרה אינה מגיעה לטפל בו.
מבחינתו, המשטרה צריכה לחזור להתמקד בשלוש משימות מרכזיות: אכיפת החוק, מאבק בפשיעה המאורגנת ומלחמה בהברחות.
במקום משמר לאומי – שיטור קהילתי
גולן אינו רואה בהקמת משמר לאומי את הפתרון.
במקום זאת הוא מבקש להחזיר לחיים את מודל המשמר האזרחי ולחזק את השיטור הקהילתי.
הכוונה היא להוציא מתנדבים לפטרולים, להגביר את הנוכחות ברחובות ולבנות קשר ישיר יותר בין האזרחים לשוטרים.
לדבריו, אין צורך ב”וואסח” של מדים ואמצעי לחימה כדי ליצור ביטחון.
הדבר החשוב הוא נוכחות, היכרות ואמון.
“צריך לחזור לימים שבהם שוטר שמסתובב ברחוב מעורר אמון, יוצר גם ביטחון וגם תחושת ביטחון”, הוא אומר.
“לא לתגמל לפי נאמנות לשר”
כאן מגיע גולן לנקודה הפוליטית שמבחינתו עומדת בבסיס הכול: עצמאות המשטרה.
לדבריו, ארגון משטרתי מקצועי אינו אמור להיבחן לפי מידת הנאמנות שלו לשר הממונה.
“כשמחזירים את המשטרה לעולם המקצועי ולא מחדירים לה פוליטיזציה, מקבלים פשוט משטרה טובה”, הוא אומר.
לטענתו, יש במשטרה אנשי מקצוע רבים וטובים, והם צריכים לקבל קידום ותגמול בהתאם להישגים המקצועיים שלהם.
7 באוקטובר: “האמת היא ראשית התיקון”
גולן מתייחס גם לכשלי 7 באוקטובר ולדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית.
לדבריו, הוא היה בין מי שהגיעו לדרום בשעות הראשונות של המתקפה כדי להשתתף בלחימה ובחילוץ, ולכן הוא סבור שיש צורך בבדיקה בלתי תלויה של האירועים.
אבל הוא אינו רוצה להמתין שנים למסקנות.
לדבריו, ועדת חקירה צריכה לפרסם מסקנות ביניים בתוך שלושה עד ארבעה חודשים, כדי שהממצאים יוכלו להוביל לתיקון מיידי.
“הכרת הנתונים והכרת העובדות היא ראשית התיקון”, הוא אומר.
“כולם צריכים לשרת”
גם בנושא השוויון בנטל גולן מציג קו חד.
“כולם צריכים לשרת. כולם”.
לדבריו, השירות צריך לכלול גם את הציבור החרדי וגם את הציבור הערבי, באמצעות שירות צבאי או שירות אזרחי־לאומי משמעותי בגופי ביטחון, חירום והצלה.
במקביל הוא מבקש להפסיק הטבות ציבוריות למי שאינם מסדירים את מעמדם מול הצבא ולהעביר את מרכז הכובד למי שמשרתים.
מי שישלים שירות, לפי התוכנית שהציג, יהיה זכאי למימון תואר ראשון או הכשרה מקצועית, לצד מעטפת מורחבת ללוחמים ולמשרתי מילואים.
“תנו למורים לפרוח”
החזון של גולן אינו מסתיים בביטחון הפנים.
הוא מבקש גם שינוי עמוק במערכת החינוך, כולל הקמת מועצת חינוך ממלכתית שתגן, לדבריו, על החינוך הממלכתי מפני התערבות פוליטית ותתאים אותו לעולם המשתנה.
במרכז החזון שלו נמצאים בינה מלאכותית, טכנולוגיות מתקדמות ו-VR – לצד חיזוק החינוך לדמוקרטיה, לסובלנות ולערכים.
אבל מבחינתו, אי אפשר לדרוש יותר ממערכת החינוך בלי לשנות את התנאים של המורים.
הוא קורא להעניק להם יותר עצמאות, מרחבי עבודה ראויים, זמן הכנה בשכר, זמן לקשר עם הורים והשקעה גדולה יותר בהכשרה המקצועית.
השיקום מתחיל בעבודה
בסופו של דבר, התוכנית של גולן מחברת בין ביטחון, כלכלה וחינוך.
הוא מבקש להגדיל את שיעור ההשתתפות בעבודה, להשקיע בהכשרות מקצועיות ולפתוח מסלולי תעסוקה חדשים – במיוחד בנגב ובצפון.
השיקום, לדבריו, צריך לכלול עידוד לחקלאות, פיתוח התיירות, הבאת מפעלים ומיזמי הייטק לאזורי העוטף והגבול הצפוני, לצד השקעה בחינוך ובשירותי הבריאות.
מבחינתו, ביטחון הפנים אינו מתחיל ונגמר בשוטר ברחוב.
הוא מתחיל בשאלה האם המדינה יודעת להגדיר משימה, להקצות לה משאבים, לבצע אותה לאורך זמן – ולשמור על מערכת מקצועית שאינה תלויה בנאמנות פוליטית.
זו, מבחינתו, הדרך להחזיר לא רק את המשילות – אלא גם את האמון של האזרחים במדינה.