הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

הזוהר מתחיל להיסדק: לאס וגאס מאבדת מיליוני תיירים

מאחורי האורות, בתי הקזינו והסטריפ העמוס מסתתרת תמונה מדאיגה: מספר המבקרים בעיר צנח ב-7.5%, מיליוני תיירים נעלמו, והחופשה שבעבר הייתה מזוהה עם בופה זול וחנייה חינם הפכה ליקרה בהרבה. עכשיו גם העובדים, שוק הדיור והפוליטיקה המקומית מרגישים את המשבר

לאס וגאס עדיין נראית מבחוץ כמו לאס וגאס שאנחנו מכירים: אורות הניאון דולקים, בתי המלון נוצצים ובסופי השבוע הרחובות והקזינו מצליחים לשמור על תחושה של עיר ללא הפסקה. אלא שמתחת לפני השטח, תעשיית התיירות המקומית מתמודדת עם אחת התקופות הקשות שידעה בעשרות השנים האחרונות.

במהלך השנה האחרונה הגיעו לעיר כ-38.5 מיליון מבקרים – ירידה של 7.5% לעומת השנה שקדמה לה. המשמעות היא שכ-3.1 מיליון תיירים פשוט לא הגיעו. אם לא מביאים בחשבון את תקופת הקורונה והסגרים, מדובר בירידה השנתית החדה ביותר במספר המבקרים מאז שהרשות לכנסים ולמבקרים של לאס וגאס, LVCVA, החלה לתעד את הנתונים בשנת 1970.

והנתונים החדשים לא מצביעים על התאוששות מהירה. ביוני בלבד נרשמה ירידה של יותר מ-9% בתנועת הנוסעים בנמל התעופה הבין-לאומי הארי רייד. עבור עיר שכלכלתה נשענת במידה עצומה על תיירות, מדובר במכה שמורגשת כמעט בכל תחום.

החופשה הפכה ליקרה יותר

אחת הסיבות שמרחיקות תיירים היא פשוטה: לאס וגאס כבר לא מציעה את אותה חוויית “מציאה” שהפכה אותה ליעד כל כך פופולרי.

גם אם מחיר החדר עצמו לא זינק בצורה דרמטית לאורך השנים במונחים המותאמים לאינפלציה, החשבון הסופי נראה אחרת לגמרי. דמי הנופש במלונות יכולים להגיע ל-30 עד 50 דולר ללילה, החנייה שפעם הייתה חינמית הפכה בתשלום בחלק גדול מהמלונות הגדולים, מחירי המסעדות והאטרקציות עלו – ובמקביל הולכות ונעלמות אחת האטרקציות המזוהות ביותר עם וגאס: מזנוני הבופה הזולים.

עבור משפחות ומטיילים מהמעמד הבינוני, השילוב הזה הופך חופשה שבעבר נתפסה כנגישה יחסית להוצאה משמעותית בהרבה.

מי שסופגים את הפגיעה באופן מיידי הם עובדי ענף האירוח – מלצרים, ברמנים, עובדי ניקיון, בלבויז ועובדי בתי המלון והקזינו. פחות תיירים פירושם פחות משמרות, קיצור שעות העבודה ולעיתים ביטול ימי עבודה שלמים. ובעיר שבה טיפים הם מרכיב מרכזי בהכנסה של עובדים רבים, הירידה במספר הלקוחות מורגשת היטב בכיס.

גם ההקלה הפדרלית שנועדה להעניק פטור ממס על טיפים עד סכום של 25 אלף דולר אינה פותרת את הבעיה. העובדים טוענים שהטבה שמורגשת בעיקר בעת חישוב המס השנתי אינה מספקת מענה למחסור בהכנסה החודשית, במיוחד כשהטיפים עצמם הצטמצמו.

הקנדים נשארים בבית

לצד הירידה בתיירות המקומית והפנים-אמריקנית, וגאס מתמודדת עם בעיה נוספת: תיירים מחו”ל מגיעים במספרים נמוכים יותר.

הפגיעה הבולטת ביותר נרשמה בקרב תיירים מקנדה, שנחשבת לשוק התיירות הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר עבור לאס וגאס. מספר המבקרים הקנדים צנח ב-17.4%, על רקע מתיחות ביחסים בין וושינגטון לאוטווה, עימותי סחר והאיומים במכסים.

גם חברות התעופה הקנדיות המובילות, בהן Air Canada ו-WestJet, דיווחו על קיצוצים משמעותיים בקיבולת הטיסות לנוואדה.

וזו אינה רק שאלה של מספר האנשים שנכנסים לעיר. תיירים מחו”ל נוטים להישאר זמן רב יותר ולהוציא יותר כסף מתיירים אמריקנים. לכן הירידה במספרם מורגשת במיוחד במלונות ובבתי הקזינו באמצע השבוע, בעוד שבסופי שבוע ובתקופות שבהן מתקיימים אירועי ספורט גדולים עדיין ניתן לראות עומסים משמעותיים.

כשהתיירות יורדת – גם הדיור נפגע

המשבר כבר אינו מסתכם במלונות ובמסעדות. גם שוק העבודה והדיור בנוואדה מתחילים לשלם את המחיר.

שיעור האבטלה במדינה עומד על 5.1%, מהגבוהים בארצות הברית, ובלאס וגאס שוק הדיור חווה לחץ גובר. מחירי הבתים בעיר רשמו בקיץ האחרון את קצב הירידה המהיר ביותר מבין הערים הגדולות בארה”ב, כשהמחיר החציוני הגיע לכ-480 אלף דולר.

במקביל, מספר הנכסים המוצעים למכירה אך אינם מצליחים למצוא קונים גדל. אלפי בתים נשארים בשוק במשך שבועות, כאשר ריבית משכנתאות של כ-6.7% מקשה עוד יותר על קונים פוטנציאליים.

אנליסטים כבר מגדירים את השוק המקומי כשוק של קונים: בעלי נכסים שרוצים למכור נאלצים יותר ויותר להתגמש ולהוריד את המחירים.

וגאס מנסה להמציא את עצמה מחדש

הרשויות בעיר מבינות שהמודל הישן לא בהכרח מספיק כדי להחזיר את התיירים, ולכן הן פונות לקהל חדש – ובראש ובראשונה לדור ה-Z.

הדור הצעיר שותה פחות ומהמר פחות, שתי פעילויות שהיו במשך שנים חלק מרכזי מהתדמית של לאס וגאס. כדי להתמודד עם השינוי, LVCVA החלה להשקיע ביצירת תוכן ברשתות החברתיות ולגייס יוצרי תוכן צעירים.

במסגרת היוזמות הללו הוצעו ליוצרים סכומים של כ-25 אלף דולר עבור שהות בת 10 ימים בעיר, במטרה לייצר תוכן שנראה אותנטי יותר ולמשוך קהלים חדשים דרך הרשתות.

אבל מעבר לשיווק, המשבר הפך גם לסוגיה פוליטית בוערת.

התיירים הפכו לחלק מהקרב על המושל

המצב בתעשיית התיירות הפך לאחד הנושאים המרכזיים במרוץ לתפקיד מושל נוואדה. הדמוקרטים משתמשים בירידה במספר המבקרים כדי לתקוף את מדיניות הסחר והמכסים ואת יוקר המחיה, וטוענים כי השילוב ביניהם פוגע במיוחד במשקי הבית העובדים.

הרפובליקנים ונציגי עולם העסקים מציגים תמונה שונה. לטענתם, כוח העבודה במדינה ממשיך לצמוח, ענף הכנסים מגלה עמידות והכלכלה המקומית עדיין נמצאת במסלול של התאוששות.

בינתיים, הרחובות המוארים של הסטריפ ממשיכים לשדר עסקים כרגיל. אבל מאחורי השלטים הזוהרים, התמונה מורכבת הרבה יותר: פחות תיירים, פחות טיפים, חופשות יקרות יותר ולחץ הולך וגובר על הכלכלה המקומית.

עבור עיר שבנתה את עצמה במשך עשרות שנים על ההבטחה ש”כאן הכול אפשרי”, זו כבר לא רק ירידה במספר המבקרים – אלא מבחן משמעותי למודל שעליו נבנתה לאס וגאס.