הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

הפיצו שהם ישראלים – אבל המשטרה חשפה את האמת: המאבק בפייק נגד התיירים בתאילנד

סרטונים ותיעודים של תיירים שמואשמים בהתנהגות בעייתית מופצים לאחרונה ברשתות בתאילנד כשהם מיוחסים לישראלים – גם כשאין לכך בסיס. שגרירת ישראל במדינה, ד”ר אלונה פישר-קם, נפגשה עם בכיר במשטרה התאילנדית כדי לדון בהתמודדות עם התופעה ובדרכים לבלום את הפצת הדיסאינפורמציה

גל של פרסומים ברשתות החברתיות בתאילנד מציב בתקופה האחרונה תיירים ישראלים במרכזן של סערות ציבוריות. אלא שבחלק מהמקרים, התיוג “ישראלים” מתברר כלא נכון – ותיעודים ישנים או סרטונים שבהם מופיעים תיירים ממדינות אחרות מוצגים כאילו מדובר במבקרים מישראל.

על רקע התופעה, שגרירת ישראל בתאילנד, ד”ר אלונה פישר-קם, נפגשה לאחרונה עם ניצב נאטאסאק צ’אוואנאסאי, מפקד לשכת החקירות המרכזית של משטרת תאילנד. השניים דנו בדרכים להתמודד עם הפצת מידע כוזב ודיסאינפורמציה ברשת, ובאפשרויות המשפטיות והחקירתיות לטיפול בתופעה.

“מידע שגוי עלול לפגוע בתיירים הישראלים”

בשגרירות ישראל מדגישים כי להפצת טענות בלתי מבוססות ברשת עלולה להיות השפעה ממשית על היחס לקהילה הישראלית ועל תיירים שמגיעים למדינה.

בפגישה הוחלפו עמדות בנוגע לדרכי חקירה ולצעדים משפטיים נגד הפצת מידע כוזב, במיוחד כאשר סרטונים ותמונות מוצאים מהקשרם ומקבלים ייחוס לא נכון.

השגרירות מסרה כי היא רואה חשיבות בקידום מידע מדויק ואמין, וכי בכוונתה להמשיך בשיתוף פעולה עם הרשויות התאילנדיות כדי לעודד התייחסות אחראית למידע שמופץ ברשתות.

הסרטון שהפך לוויראלי – והחשודים בכלל לא היו ישראלים

אחד המקרים הבולטים שנחשפו לאחרונה ממחיש עד כמה מהר יכול פרסום לא מבוסס להתפשט.

בסרטון שהופץ ברשתות נראית קבוצת תיירים מתעמתת עם עובדי מסעדה בפטונג שבפוקט. לצד הסרטון נטען כי מדובר בישראלים, וכי הקבוצה הזמינה אוכל ושתייה בסכום של כ-8,000 באט ולאחר מכן עזבה את המקום מבלי לשלם.

הפרסום עורר תגובות רבות ברשת, אך כאשר המשטרה התאילנדית בדקה את האירוע, התמונה הייתה שונה לחלוטין: לפי הבדיקה, אף אחד מחברי הקבוצה לא היה ישראלי.

במקום זאת, מדובר היה בגבר מסעודיה ובשלוש נשים ממרוקו.

לא כל סרטון הוא “פייק”

לצד המקרים שבהם הוצמד לתיירים ישראלים אירוע שלא היה קשור אליהם, בשגרירות ובדיווחים המקומיים מדגישים כי קיימים גם תיעודים שבהם אכן מופיעים ישראלים.

באחד המקרים שזכו לאחרונה לתפוצה רחבה נראה עימות מילולי בין בעל חנות סלולר מקומי לבין זוג ישראלים. על פי הדיווח, בני הזוג הבחינו בדגל שעליו נכתב “Free Palestine”, שהוצב בבית העסק, והדבר הוביל לעימות בין הצדדים.

גם הסרטון הזה הופץ ברשתות החברתיות בתאילנד ועורר תגובות רבות.

ההבחנה הזו משמעותית: המאבק של הנציגות הישראלית אינו מבקש לטעון שכל תיעוד של תיירים ישראלים הוא בהכרח שקרי, אלא למנוע מצב שבו סרטון של תיירים ממדינה אחרת מקבל באופן אוטומטי כותרת ישראלית – ומשם הופך במהירות לוויראלי.

כשהרשת מקדימה את הבדיקה

במקרים כאלה, מרגע שסרטון מקבל ייחוס לא נכון, קשה לעצור את התפשטותו. משתמשים משתפים אותו, מוסיפים טענות ותגובות, ולעיתים בתוך זמן קצר כבר קשה להבחין בין האירוע המקורי לבין הסיפור שנבנה סביבו.

זו בדיוק התופעה שבמרכזה עומדת הפגישה בין השגרירה הישראלית לבין המשטרה התאילנדית: ניסיון להתמודד לא רק עם האירועים עצמם, אלא גם עם הדרך שבה הם מוצגים לציבור.

בשגרירות ישראל מבקשים להמשיך ולפעול מול הרשויות המקומיות כדי שהבדיקה העובדתית תגיע לפני ההפצה – ולא אחריה.