הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
27 שנות התחמקות מגיעות לנקודת מבחן: מי יעמוד על קיום חוק הגיוס?
במשך כמעט שלושה עשורים ניסתה המערכת הפוליטית הישראלית למצוא את שביל הביניים בסוגיית גיוס החרדים. פעם אחר פעם נחקקו הסדרים, הוצעו פשרות ונבנו מתווים שנועדו לעודד גיוס במקום לחייב אותו בפועל. אלא שהשבוע חל שינוי משמעותי: היועצת המשפטית לממשלה, יחד עם צה”ל ומערכת הביטחון, החליטו לקדם מהלך אכיפה ממשי כבר בשנת הגיוס הקרובה.
השאלה הגדולה היא אם המהלך הזה אכן יוביל לעלייה משמעותית בגיוס החרדים. התשובה לכך אינה ברורה. אבל העובדה שייתכן שהאכיפה לא תשנה מיד את המציאות אינה אומרת שאין לאכוף את החוק.
עוד ב-1998 קבע בג”ץ כי הסדר “תורתו אומנותו” אינו חוקי ופוגע בעקרון השוויון. מאז חלפו 27 שנים שבהן נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות באמצעות חקיקה ופשרות פוליטיות.
במקביל, המפלגות החרדיות הפכו לחלק מרכזי במערכת הפוליטית. מהתחלה שבה חלק מהן שמרו מרחק ממוסדות המדינה ואף גילו כלפיהם עוינות, הן השתלבו בהדרגה במוקדי קבלת ההחלטות, במשרדי הממשלה ובוועדת הכספים של הכנסת. גם ההתנגדות להשתתפות בממשלה נשחקה בקרב חלק מהפלגים האשכנזיים, בעוד שש”ס לא החזיקה מלכתחילה בטאבו כזה.
כך נוצר מצב שבו הציבור החרדי השתלב יותר ויותר במערכת הישראלית בכל הנוגע לזכויותיו, אך שאלת החובות נותרה כמעט תמיד מחוץ למשוואה.
7 באוקטובר שינה את המשוואה
מלחמת 7 באוקטובר הפכה את שאלת השוויון בנטל מסוגיה עקרונית למציאות יומיומית. אנשי מילואים נקראו שוב ושוב לשירות, עסקים נפגעו, משפחות התמודדו עם היעדרות ממושכת של בני זוג והורים, ושירותם של חיילים סדירים התארך.
במקביל, יכולתו של צה”ל לתת מענה לכלל האתגרים הביטחוניים הפכה מוגבלת יותר, בעוד שהחברה המשרתת שילמה מחיר כבד בחיי אדם ובשגרת החיים.
למרות זאת, גם לאחר המלחמה לא הצליחה המערכת הפוליטית להגיע להסדרה שתבטיח את עקרון השוויון. לפי המאמר, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה מעוניין לסכן את שותפותו עם המפלגות החרדיות, בעוד שגם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ’ לא הובילו מהלך משמעותי לשינוי המצב.
במקביל, נציגי הציבור המשרת ניסו למצוא כתובת במערכת הפוליטית. אחת האכזבות האחרונות, לפי הכותב, הייתה מיו”ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, שהבטיח שלא יתפשר על העקרונות הבסיסיים של הסוגיה, אך צפוי להציג מתווה נוסף להסדרת גיוס החרדים.
שנים של “תמריצים” במקום אכיפה
רוב המתווים שנוסו לאורך השנים התבססו על גישה של תמרוץ. במקום להפעיל חובה ואכיפה, המדינה ניסתה ליצור תמריצים שיגרמו ליותר חרדים לבחור להתגייס.
אלא שלשיטת הכותב, התוצאה הייתה רחוקה מלהיות מספקת. בשנים מסוימות נרשמה עלייה במספר המתגייסים, ובאחרות ירידה, אך השינויים היו קטנים ולא יצרו שינוי מהותי בתמונה הכוללת.
כעת מנסה המערכת לעבור מגישת הפשרה לגישה של אכיפת החוק.
היועמ”שית וצה”ל יוצאים למרוץ נגד החקיקה
בדיון שנערך ביום ראשון השתתפו היועצת המשפטית לממשלה, ראש אגף כוח האדם בצה”ל, הפצ”רית ובכירים נוספים ממערכת המשפט והביטחון. במרכז הדיון עמדה שאלה אחת: כיצד ניתן לאכוף את החוק כאשר ציבור גדול אינו מתייצב לגיוס למרות חובותיו החוקיות ולמרות פסיקות בג”ץ?
המהלך שאותו מקדמות היועצת המשפטית וצה”ל צפוי להתחיל כבר בשנת הגיוס הקרובה, בניגוד למתווה של אדלשטיין, שבו האכיפה המשמעותית אמורה להתחיל רק בעוד כשנה.
עד סוף החודש צפויים להישלח כ-54 אלף צווי גיוס למועמדים לשירות ביטחון חרדים. במסגרת התוכנית יקוצר ההליך שבסופו ניתן יהיה להכריז על אדם כמשתמט, ויוגברו פעולות האכיפה.
בין היתר מתוכננת אכיפה בנתב”ג, במעברי גבול ובמחסומים, לצד מעצרים מזדמנים ופעולות המבוססות על מידע מודיעיני. במהלך חודש ספטמבר תינתן למי שלא התייצבו הזדמנות אחרונה להגיע בעצמם מבלי להיעצר.
במערכת הביטחון כבר הצביעו על קושי מעשי: יכולת הקליטה המוגבלת של מתקני הכליאה. לדברי ראש אכ”א, מדובר באחד האתגרים שעמם יהיה צורך להתמודד במסגרת יישום התוכנית.
האם החקיקה תבלום את האכיפה?
המאבק בין שני המסלולים — מתווה החקיקה מצד אחד ותוכנית האכיפה מצד שני — מתנהל כעת במרוץ נגד הזמן.
אם הממשלה תבחר לקדם במהירות את המתווה של אדלשטיין, ייתכן שתוכנית האכיפה תיעצר. במקרה כזה עשוי בג”ץ להידרש שוב לסוגיה, ובתרחיש שבו גם החקיקה החדשה תיפסל, ישראל עלולה לחזור לאותה נקודה שבה היא נמצאת כבר 27 שנים: הליך משפטי, חקיקה, פסיקה נוספת — ובינתיים הימנעות מגיוס.
לכן, השאלה אינה רק אם יגויסו יותר חרדים. השאלה הבסיסית יותר היא אם מדינת ישראל מוכנה סוף סוף לאכוף את החוק באופן שווה על כלל אזרחיה.
“זה לא יביא חרדים לצה”ל”? זו לא סיבה לוותר על אכיפה
הביקורת על תוכנית האכיפה הגיעה במהירות מהפוליטיקאים החרדים. השר מאיר פרוש טען כי היועצת המשפטית לממשלה תיזכר כמי שכפתה על צה”ל צעדים שיובילו לקרע עם הציבור החרדי. אריה דרעי הגדיר את המהלך “חרפה ואיבוד עשתונות”, ומשה גפני טען כי בהרב-מיארה הציבה את עצמה כ”לוחמת ראשית נגד עולם התורה”.
אלא שמול הטענה המרכזית — שאכיפה לא תגרום בהכרח לחרדים להתגייס — מציב הכותב שאלה אחרת.
גם אם ענישה אינה מצליחה למנוע לחלוטין עבירות פליליות, האם משום כך המדינה צריכה להפסיק לאכוף את החוק? העובדה שעונשי מאסר אינם מונעים מכל גנב לגנוב או מכל סוחר סמים למכור סמים אינה מביאה את רשויות האכיפה להסרת ידיהן מהתחום.
לכן, גם אם לא ברור עד כמה האכיפה תגדיל את מספר המתגייסים, אין בכך כדי לבטל את החובה הבסיסית של המדינה לקיים את החוק.
הטענה המרכזית היא שאכיפת החוק אינה אמורה להיות מלחמה בעולם התורה, אלא ניסיון להבטיח עיקרון בסיסי של שלטון החוק: זכויות מגיעות יחד עם חובות.
במשך 27 שנים העדיפה המערכת הפוליטית שוב ושוב את הפשרה, הדחייה וההסדרה החלקית. כעת, אחרי שנים של מלחמה ושל שחיקה קשה במערך המילואים, הגיעה שאלת הגיוס לנקודת מבחן חדשה.
האם הפעם המדינה אכן תעבור מהבטחות לאכיפה? האם הציבור החרדי יתגייס בהיקפים משמעותיים? והאם המערכת הפוליטית תאפשר למהלך להתקדם לפני שתגיע חקיקה חדשה?
על השאלות האלה עדיין אין תשובה. אבל לראשונה מזה שנים, לפחות בכל הנוגע לאכיפה, המדינה מצהירה שהיא מתכוונת לנסות.