הברדיש – איך לנצח את רשויות המדינה

בין שמי סוריה למימי הים התיכון: החזית המסוכנת שמתפתחת בין ישראל לטורקיה

הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

בין שמי סוריה למימי הים התיכון: החזית המסוכנת שמתפתחת בין ישראל לטורקיה

התקיפה הישראלית באזור הסמוך לגבול הטורקי הציפה מחדש תרחיש שמערכת הביטחון מעדיפה שלא לחשוב עליו: התנגשות ישירה בין מטוסים ישראליים לטורקיים. בטורקיה זכרו היטב מה קרה לפני יותר מעשור למטוס הרוסי, וכיצד החלטה אחת כמעט הובילה למשבר רחב מול מוסקבה. אלא שהיתרון הישראלי באוויר אינו מתקיים באותה עוצמה בים – ושם התמונה שונה לחלוטין.

הכול החל בשעות הבוקר, כאשר מטוסי חיל האוויר הישראלי יצאו לתקיפה נגד מטרות בסוריה, במרחק קצר יחסית מהגבול עם טורקיה.

במרכזי הבקרה הטורקיים ובמערכות המעקב של נאט”ו הבחינו במטוסים המתקרבים לאזור הרגיש. ככל שהתקדמה הטיסה, גבר החשש כי המטוסים עלולים לחדור לשטח האווירי הטורקי.

לפי הדיווחים, הטייסים הישראלים קיבלו שורת התרעות. לפחות עשר אזהרות הועברו בתוך דקות ספורות.

התרחיש המדאיג מבחינת ישראל היה פשוט: טורקיה עלולה לפרש את התנועה האווירית כאיום ממשי ולהזניק מטוסי קרב.

הלקח שטורקיה כבר למדה

בטורקיה לא היו צריכים לחזור רחוק מדי בהיסטוריה כדי להיזכר עד כמה טעות בחישוב יכולה להיות הרסנית.

ב־24 בנובמבר 2015 הפילו מטוסי F-16 טורקיים מטוס קרב רוסי מדגם סוחוי־24, לאחר שבאנקרה טענו כי המטוס חדר לשטח האווירי של טורקיה.

אחד הטייסים נהרג והאירוע הפך במהירות למשבר חמור בין אנקרה למוסקבה.

רוסיה לא הסתפקה בגינוי. מוסקבה הטילה צעדים כלכליים משמעותיים נגד טורקיה, והיחסים בין המדינות נפגעו.

בהמשך נאלצה אנקרה להתמודד גם עם השלכות מול וושינגטון. רכישת מערכת ההגנה הרוסית S-400 הובילה לסנקציות אמריקניות ולסילוקה של טורקיה מתוכנית מטוסי ה־F-35.

עבור הטורקים, הפלת המטוס הרוסי הפכה מאז לדוגמה קלאסית למחיר שאפשר לשלם כאשר החלטה מבצעית מתקבלת בתוך שניות – אך השלכותיה נמשכות שנים.

הפעם המטוס היה ישראלי

הזיכרון הזה, לפי ההערכות, היה אחד הגורמים שמנעו הפעם הידרדרות מהירה יותר.

שגריר ארה”ב בטורקיה, תום באראק, סיפר לאחר התקיפה כי מערכות הבקרה הטורקיות זיהו את המטוסים הישראלים והיו קרובות להפעלת מטוסי יירוט, מתוך חשש שמדובר באיום על טורקיה.

המשמעות ברורה: תרחיש שבו מטוס ישראלי מופל באש טורקית לא היה דמיוני לחלוטין.

טעות אחת בזיהוי, החלטה אחת שמתקבלת מהר מדי או התרעה שמתפרשת באופן שגוי – וכל האירוע היה יכול להפוך לעימות צבאי ישיר בין שתי מדינות.

“זו הייתה החלטה שעלתה לטורקיה ביוקר”

בתוך טורקיה נשמעה השבוע ביקורת מחודשת על האירוע מ־2015.

פרשנים טורקים טענו כי הפלת המטוס הרוסי הייתה למעשה החלטה שפגעה באינטרסים של אנקרה. לדבריהם, טורקיה שילמה מחיר מדיני וכלכלי משמעותי, ובמקביל הסתבכה בסוגיית ה־S-400 מול ארצות הברית.

אחד המבקרים אף הגדיר את האירוע כ”ירייה ברגל”.

הלקח מבחינת אנקרה ברור: גם כאשר למדינה יש זכות להגן על המרחב האווירי שלה, שימוש בכוח נגד מטוס של מעצמה או מדינה בעלת יכולות משמעותיות עלול לפתוח שרשרת אירועים שקשה מאוד לעצור.

ישראל חזקה באוויר – אבל לא בהכרח בים

כאן מגיעה נקודת התורפה שעליה מצביעים גורמי פרשנות: היתרון הצבאי של ישראל מול טורקיה אינו אחיד בכל הזירות.

במערכה האווירית לישראל יתרון משמעותי. חיל האוויר הישראלי מחזיק ביכולות מתקדמות ובמטוסי F-35, בעוד טורקיה עדיין מתמודדת עם ההשלכות של הוצאתה מתוכנית ה־F-35 והיעדר פתרון מלא לסוגיית מטוסי הקרב המתקדמים.

אבל כשעוברים מהאוויר אל הים, המאזן משתנה.

הצי הטורקי הוא מהגדולים באזור הים התיכון ונחשב לאחד הציים הגדולים בעולם. לפי הנתונים המוצגים בכתבה, לטורקיה כ־195 כלי שיט לעומת כ־52 בישראל. לטורקיה 13 צוללות פעילות, בעוד שלישראל שש, ולצי הטורקי גם יכולות ימיות נוספות שאינן קיימות בצי הישראלי באותו היקף.

מעבר לכמות הכלים, טורקיה השקיעה בשנים האחרונות בפיתוח תעשיית ספינות מקומית, הכוללת בנייה עצמית של כלי שיט ואף ייצוא למדינות אחרות.

המתיחות עם ישראל אף העלתה דיווחים על האצת פרויקטים ימיים טורקיים.

הזירה הסורית הופכת רגישה יותר

המתיחות אינה מתרחשת בחלל ריק.

הגבול בין טורקיה לסוריה משתרע לאורך יותר מ־900 קילומטרים, ולאנקרה יש אינטרסים משמעותיים בכל הקשור לעתידה של סוריה.

לאחר שנים של מלחמת אזרחים, טורקיה מבקשת להשפיע על ההתפתחויות במדינה השכנה ולשמור על יציבות שתשרת את האינטרסים שלה.

מנגד, ישראל מבקשת לשמור לעצמה חופש פעולה מבצעי בסוריה, במיוחד לנוכח השינויים שהתחוללו באזור והצמצום של הנוכחות הרוסית.

לשתי המדינות יש אינטרסים שונים – אך הדבר אינו מחייב בהכרח עימות.

קיים מנגנון תיאום שנועד למנוע חיכוכים ולהקטין את הסיכון לטעויות בזירה הצבאית. במצב אידיאלי, מנגנון כזה אמור לאפשר לשני הצדדים להמשיך לפעול מבלי להידרדר לעימות ישיר.

הבעיה מתחילה כשהפוליטיקה נכנסת לתמונה

אלא שהסכנה אינה נמצאת רק בשדה הקרב.

במקביל לפעילות הצבאית, נשמעו בטורקיה ובישראל הצהרות פוליטיות חריפות. נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן חזר לתקוף את ממשלת ישראל והאשים גורמים בישראל בניסיון לגרור את טורקיה לעימות.

ארדואן טען כי טורקיה לא תאפשר לפוליטיקאים להשתמש בה לצרכים פוליטיים פנימיים.

הטענה הזו אינה בהכרח משקפת את המציאות כולה, אך היא מצביעה על בעיה משמעותית: כאשר הדרג המדיני מחריף את השיח, גם אירוע צבאי קטן עלול לקבל משמעות גדולה בהרבה.

מי שולט בים?

זה בדיוק המקום שבו מתחדדת האזהרה.

כל עוד ישראל וטורקיה מצליחות לשמור על הפרדה ברורה בין הצהרות פוליטיות לבין פעילות צבאית, ניתן לנהל את המתיחות.

אבל אם חיל האוויר הישראלי יפעל שוב בקרבת אזורים שבהם טורקיה רואה את עצמה כבעלת אינטרס ביטחוני ישיר, או אם אנקרה תחליט שהפעילות הישראלית חוצה מבחינתה קו אדום – הסיכון לטעות בחישוב יגדל.

לישראל יש יתרון משמעותי באוויר.

לטורקיה יש יתרון משמעותי בים.

וזה בדיוק מה שהופך כל הסלמה למסוכנת יותר: עימות שיתחיל בשמי סוריה לא בהכרח יישאר שם.

בינתיים – כולם מנסים להוריד את הלהבות

נכון לעכשיו, נראה כי שני הצדדים עדיין מעוניינים להימנע מעימות ישיר.

הטורקים אינם מעוניינים לחזור על הטעות של 2015, וישראל אינה מעוניינת למצוא את עצמה בעימות עם חברה בנאט”ו שמחזיקה בצבא גדול ובצי משמעותי.

אולם דווקא משום שהפערים בין המדינות גדלים והפעילות הצבאית מתקרבת זו לזו, נדרשת זהירות רבה יותר.

הלקח מהאירוע הרוסי עדיין רלוונטי: לפעמים לא צריך החלטה דרמטית כדי להצית משבר – מספיק רגע אחד של אי־הבנה.

השאלה היא לא רק מי חזק יותר.

השאלה היא מי יצליח לעצור את האירוע לפני שהלחיצה על ההדק תהפוך את המשבר לבלתי הפיך.

Scroll to Top