הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

ברלין הולכת לקלפי: המאבק הפוליטי מגיע גם לשאלת היחס לישראל

פחות מחודש לפני הבחירות המקומיות בבירה הגרמנית, המפה הפוליטית מיטלטלת: מפלגת השמאל מזנקת למקום הראשון בסקרים, ה-CDU מאבדת גובה וה-SPD מתרסקת. במקביל, האנטישמיות, ביטחון הקהילה היהודית והוויכוח על גבולות הביקורת על ישראל הופכים לחלק מרכזי במערכת הבחירות

ברלין מתקרבת לבחירות המקומיות שייערכו ב-20 בספטמבר, אבל הפעם לא מדובר בעוד מערכת בחירות שגרתית. הבירה הגרמנית מגיעה לקלפיות כשהיא מתמודדת עם משבר פוליטי, כלכלי ומשילותי, לצד מתיחות חברתית גוברת וסוגיות הנוגעות לביטחון הקהילה היהודית וליחס לישראל.

היציבות הפוליטית שאפיינה את ברלין במשך שנים הולכת ונסדקת. במקביל למשבר הכלכלי ולחששות הביטחוניים, הקואליציה השלטת נאלצת להתמודד עם ביקורת חריפה בעקבות שורת כשלים ניהוליים. בתוך המציאות הזו, גם המפלגות שהיו מזוהות במשך שנים עם מרכז המפה הפוליטית מתקשות לשמור על כוחן.

טלטלה בצמרת

ראש העירייה המכהן מטעם ה-CDU, קאי וגנר, כבר לא יוביל את מפלגתו בבחירות. וגנר ספג ביקורת קשה בעקבות התנהלות העירייה סביב הפסקת החשמל הדרמטית בינואר 2026, שבמהלכה נותרו עשרות אלפי תושבים ללא חשמל וחימום בעיצומו של החורף.

במקום וגנר, ה-CDU יוצאת למערכת הבחירות עם סנאטור הפיננסים שטפן אוורס כמועמד. אלא שהמפלגה אינה מצליחה להתרומם בסקרים, ובמקביל ה-SPD, ששלטה בברלין במשך עשורים, נמצאת בשפל משמעותי.

מי שמנצלת את המצב היא מפלגת השמאל “די לינקה”, שבהובלת המשפטנית אליף ארלפ מצליחה לייצר קאמבק ולתפוס את המקום הראשון במרוץ.

הסקר האחרון של מכון Forsa מציב את “די לינקה” על 22% תמיכה. ה-CDU ו-AfD חולקות את המקום השני עם 18% כל אחת, בעוד הירוקים זוכים ל-16%. ה-SPD מסתפקת ב-12% בלבד.

גם שתי מפלגות נוספות מתקשות לשרוד במפה הפוליטית: מפלגת BSW של שרה ואגנקנכט וה-FDP מקבלות לפי הסקר 3% כל אחת — נתון שעלול להשאיר אותן מחוץ לפרלמנט העירוני.

הקהילה היהודית תחת אבטחה

אחד המוקדים הרגישים ביותר במערכת הבחירות הוא מצבה של הקהילה היהודית בברלין.

ברובע וילמרסדורף, פעילות חב”ד בעיר התרחבה באופן משמעותי לאורך השנים. תחת הנהגתו של הרב יהודה טייכטל, שליח חב”ד ורב הקהילה, הפעילות שהחלה במפגשים מצומצמים בשנות ה-90 הפכה לקהילה המונה כיום כ-4,000 חברים.

במרכז הפעילות נמצא “קמפוס פירס”, המכונה גם “הבית הכחול” — מבנה בן שבע קומות המשלב חינוך, תרבות, ספורט ופעילות קהילתית. במקביל מקודמות תוכניות להרחבת בית הכנסת במקום, כך שיוכל להכיל עד 600 מתפללים עד סוף העשור.

אבל מאחורי הצמיחה הקהילתית נמצאת מציאות מורכבת בהרבה.

המתחם מאובטח באמצעים כבדים, בהם עמודים למניעת דריסה, מערכות זיהוי ביומטריות ונוכחות משטרתית. זאת על רקע העלייה באירועים האנטישמיים בעיר.

לפי נתוני ארגון RIAS, בשנת 2025 נרשמו בברלין 2,197 דיווחים על תקריות אנטישמיות.

הרב טייכטל הזהיר מפני מצב שבו ההגנה על הקהילה היהודית הופכת בפועל ליצירת תחושת מצור. לדבריו, אין להתייחס ליהודים ולזיקה שלהם לישראל כאילו מדובר באוכלוסייה שצריך רק להגן עליה מאחורי גדרות ואמצעי אבטחה.

גם הכסף מעורר מחלוקת

הפערים בין הגופים היהודיים בעיר באים לידי ביטוי גם בכל הקשור לתמיכה הציבורית.

הקהילה היהודית הוותיקה בברלין, Jüdische Gemeinde zu Berlin, מונה כ-8,000 חברים ופועלת מכוח הסכם מדינתי שנחתם ב-1993. במסגרת ההסכם היא מקבלת מהעיר תקצוב שוטף של כ-8.9 מיליון אירו בשנה.

חב”ד ברלין, לעומת זאת, אינו נכלל במסגרת ההסכם ולכן אינו נהנה מתקצוב קבוע באותו אופן.

המתיחות סביב הנושא התחדדה כאשר העירייה דחתה בקשה של חב”ד לקבלת מענק של 100 אלף אירו מתוך הקרן המדינתית למאבק באנטישמיות. הכסף נועד למימון אירוע הדלקת החנוכייה המסורתי בשער ברנדנבורג.

ההחלטה הציפה מחדש את הוויכוח סביב השאלה עד כמה הרשויות בברלין מעודדות ותומכות בחיים היהודיים בעיר — ועד כמה הבירוקרטיה מקשה על כך.

האם התמיכה בישראל תהפוך לתנאי לתקציבים?

אחת המחלוקות החריפות ביותר מתנהלת בדרום ברלין, ברובע נויקלן.

האנס רהפלד, מחזיק תיק הרווחה מטעם ה-CDU במועצת הרובע, ביקש לקשור בין קבלת תקציבים עירוניים לבין התחייבות רשמית של ארגונים לעמוד בהגדרת האנטישמיות של IHRA — הארגון הבין-לאומי להנצחת השואה.

ההגדרה כוללת גם ביטויים מסוימים של אנטישמיות הקשורים לשלילת זכות קיומה של מדינת ישראל.

הדרישה נוגעת לתקציבים בהיקף של 5.13 מיליון אירו ומשפיעה על 24 ארגונים הפועלים בתחומים כמו נוער, ייעוץ למהגרים ושילוב חברתי.

כאן בדיוק מתנגשים שני עולמות: מצד אחד, הרצון להיאבק באנטישמיות ולהגן על הקהילה היהודית; מצד שני, הוויכוח על גבולות חופש הביטוי ועל השאלה מתי ביקורת על ישראל חוצה את הגבול והופכת לאנטישמית.

כך, שבועות ספורים לפני פתיחת הקלפיות, ברלין לא מתמודדת רק על זהות ראש העיר הבא. הבחירות הפכו גם להצבעה רחבה יותר על הכיוון שאליו הולכת העיר — מבחינה חברתית, פוליטית וערכית, ובין היתר על האופן שבו תתמודד הבירה הגרמנית עם האנטישמיות, הקהילה היהודית והיחס לישראל.