הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

 

הרב הראשי תוקף את בג״ץ: ״פגיעה קשה בבתי הדין ובמסורת ישראל״

הרב דוד יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול, יצא נגד פסק הדין שקבע כי בתי הדין הרבניים אינם רשאים לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים. במכתב לדייני ישראל כתב כי מדובר בפגיעה חמורה במעמד בתי הדין ובמסורת ישראל

העימות סביב סמכויות בתי הדין הרבניים מתחדש: הרב הראשי הספרדי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד יוסף, פרסם מכתב חריף שבו מתח ביקורת על פסיקת בג״ץ בנושא סמכות בתי הדין לדון במזונות ילדים.

המכתב נשלח בסוף השבוע האחרון לכלל דייני בתי הדין הרבניים בישראל, בעקבות פסק דין שבו נקבע כי בית דין רבני אינו מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים כאשר אין הסכמה של שני ההורים.

הרב יוסף הביע במכתבו מחאה על ההחלטה ועל השלכותיה האפשריות על מעמדם של בתי הדין. ״בימים אלו, עם ישראל מתאחד בכאב ובאהבה אל אחינו החטופים והנרצחים. קשה לנו מאוד ואיננו יכולים לשתוק שדווקא בשעה קשה כזאת לעם ישראל, נעשתה על ידי בג״ץ פגיעה קשה בבתי הדין הרבניים ובמעמדם ובמסורת ישראל״, כתב.

פסיקה שמציבה גבול לסמכות בתי הדין

פסק הדין שנגדו יצא הרב יוסף עוסק בשאלה האם בתי הדין הרבניים רשאים לדון במזונות ילדים במסגרת הליכי גירושין, גם כאשר אחד ההורים אינו מסכים לכך.

בית המשפט העליון חזר בפסק הדין על הלכה משפטית שנקבעה כבר בסוף שנות ה־60, שלפיה סמכות בתי הדין בעניין מזונות ילדים אינה מתקיימת ללא הסכמת שני ההורים.

בהרכב ישבו השופטים יעל וילנר ורות רונן, שהיו בדעת הרוב, מול השופט נעם סולברג, שסבר אחרת.

אף שההלכה המשפטית קיימת כבר עשרות שנים, בפועל בתי הדין הרבניים נהגו לאורך השנים לדון גם במקרים הנוגעים למזונות ילדים. ההחלטה הנוכחית מבהירה כי מבחינת בג״ץ, אין עוד מקום לפרשנות המאפשרת לבתי הדין לדון בסוגיה ללא הסכמה הדדית.

מומחית לדיני משפחה: ״שינוי דרמטי״

עו״ד הילה וינטרוב, המתמחה בדיני משפחה, הגדירה את פסק הדין כמהלך משמעותי שעשוי לשנות את אופן ניהול ההליכים בענייני מזונות ילדים.

לדבריה, מעתה תביעות למזונות ילדים אמורות להתנהל בבתי המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני ההורים מסכימים כי הסוגיה תידון בבית הדין הרבני.

וינטרוב טענה כי ההחלטה משנה את המציאות שהייתה נהוגה במשך שנים והוסיפה כי יש לה גם השלכות משמעותיות על הליכי גירושין ועל האופן שבו הצדדים בוחרים את הערכאה המשפטית שבה יתנהל הדיון.

לדבריה, מעבר להיבט המעשי של תביעות המזונות, לפסק הדין משמעות רחבה יותר בכל הנוגע להיקף הסמכויות של בתי הדין הרבניים.

עוד מוקד לחיכוך בין בג״ץ לבתי הדין

החלטת בג״ץ מציבה מחדש את גבולות הסמכות של בתי הדין הרבניים בענייני משפחה, ומגיעה על רקע מחלוקת מתמשכת סביב היחסים בין מערכת המשפט האזרחית לבין מערכת בתי הדין.

בבתי הדין נהגו במשך שנים לדון במקרים של מזונות ילדים, ואילו פסיקת בג״ץ קובעת כעת כי ללא הסכמת שני ההורים אין להם סמכות לעשות זאת.

מנגד, הרב דוד יוסף רואה בהחלטה פגיעה במעמדם של בתי הדין ובמסורת ישראל, ובמכתבו לדיינים הביע התנגדות חריפה לפסיקה.

כך, סוגיית מזונות הילדים הופכת שוב לנקודת חיכוך מרכזית בין שתי המערכות המשפטיות — ומעלה מחדש את הוויכוח על גבולות סמכותם של בתי הדין הרבניים בישראל.