הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

עתירה לבג״ץ: טענה לאפליה בשליחת צווי גיוס לצעירים חרדים

סוגיית גיוס החרדים ממשיכה לעורר מחלוקת ציבורית ומשפטית. ארגון “אמת ליעקב” הגיש עתירה לבג״ץ, שבה הוא מבקש לבטל 5,500 צווי גיוס שנשלחו לצעירים חרדים. לטענת הארגון, הצווים נשלחו על בסיס מידע שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי, ובאופן שמפלה בין קבוצות שונות של מועמדים לשירות.

על פי העתירה, הצווים נשלחו לצעירים חרדים שהיו רשומים בביטוח הלאומי כעובדים או כמי שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. העותרים טוענים כי בכך נוצרה הבחנה בין צעירים חרדים, וכי היה צורך לשלוח את צווי הגיוס לכל תלמידי הישיבות החרדים המועמדים לשירות, ללא הבחנה המבוססת על נתוני העבודה או הלימודים שלהם.

טענה לפגיעה בפרטיות

לצד טענת האפליה, העתירה מעלה גם סוגיה הנוגעת לפרטיות. לטענת העותרים, המידע ששימש את צה״ל לצורך שליחת הצווים התקבל מהמוסד לביטוח לאומי באופן שפגע בפרטיותם של תלמידי הישיבות.

עורך הדין ישראל גולדמן ממשרד “גיסין-גולדמן”, המייצג את העותרים, טען כי מדובר במצב שבו נאסף מידע אישי של צעירים, ולאחר מכן נעשה בו שימוש לצורך נקיטת צעדים משמעותיים כלפיהם.

לדבריו, לכל אדם עומדת הזכות לאוטונומיה ולשמירה על המידע האישי והרגיש שהוא מוסר לגופים ציבוריים. בעתירה מבקשים העותרים, בין היתר, להקפיא באופן מיידי את הסנקציות הנוגעות לצווי הגיוס עד לבירור הסוגיות המשפטיות שהעלו.

במוקד: השימוש בסנקציות כלכליות

במקביל למאבק המשפטי סביב צווי הגיוס, נמשכת המחלוקת בנוגע לאופן שבו המדינה צריכה להתמודד עם מי שאינם מתגייסים.

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, כתב השבוע ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון כי לדעתו סנקציות המופעלות באופן קולקטיבי נגד החברה החרדית אינן יעילות דיין. לדבריו, גם לסנקציות המופנות כלפי מוסדות יש השפעה מוגבלת, בעוד שתמריצים כלכליים חיוביים אינם בהכרח יוצרים שינוי משמעותי בהתנהגות.

גרדוס הציג גישה שלפיה סנקציות כלכליות צריכות להיות מכוונות באופן ישיר יותר כלפי הפרט, במטרה ליצור קשר ברור בין ההחלטה להתגייס לבין ההשלכות הכלכליות שלה.

בין האפשרויות שהוזכרו נמצאות הפסקת סבסוד שכר לימוד, מעונות יום והטבות בתחום הדיור. לפי הגישה שהוצגה, צעדים מסוג זה עשויים להשפיע על קבלת ההחלטות האישית ולהגדיל את התמריץ לעמוד בחובת הגיוס.

עלות שירות המילואים למשק

במכתבו התייחס גרדוס גם לעלות הכלכלית של שירות המילואים. לדבריו, עלותו הממוצעת של חודש שירות מילואים עבור משרת בודד עומדת על כ-50 אלף שקלים. הוא ציין כי אם משרתי מילואים רבים יידרשו לשרת בין 80 ל-170 ימים בשנה, העלות למשק עלולה להגיע למיליארדי שקלים מדי שנה.

מבחינת האוצר, הסנקציות והתמריצים אינם מטרה בפני עצמם, אלא כלי שנועד להשפיע על התנהגותם של יחידים ולהביא להגדלת שיעורי הגיוס.

הביטוח הלאומי: המידע מועבר בהתאם לחוק

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה כי ברשותו מידע הנוגע לכלל אזרחי ישראל, בין אם הם עובדים ובין אם לא. עוד נמסר כי כל העברת מידע, ככל שהתקיימה, נעשית בהתאם להוראות החוק.

כעת תידרש מערכת המשפט לבחון את טענות העותרים, ובהן שאלת אופן איסוף המידע והשימוש בו, לצד הטענה כי שליחת הצווים על בסיס נתונים מסוימים יצרה אפליה בין מועמדים לשירות.