הברדיש – איך לנצח את רשויות המדינה

עובדים בחג? זה הסכום שעשוי להגיע לכם – ואיך אפשר להגיע ל־250%

הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

עובדים בחג? זה הסכום שעשוי להגיע לכם – ואיך אפשר להגיע ל־250%

ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות מתקרבים, ואיתם גם השאלות על ימי חופשה, דמי חגים, עבודה בחג והחופשה המרוכזת. מי זכאי לתשלום, מתי מותר לסרב לעבוד ומה קורה כשחג נופל בסוף השבוע?

תקופת חגי תשרי משנה את שגרת העבודה בישראל, אבל עבור עובדים רבים היא גם מעלה לא מעט שאלות: האם יום החג יורד ממכסת החופשה? האם מותר למעסיק לדרוש עבודה בחג? ומה באמת צריך להופיע בתלוש השכר?

הכללים משתנים בהתאם לסוג ההעסקה ולנסיבות העבודה. אלה הדברים המרכזיים שכדאי לדעת לפני שנכנסים לתקופת החגים.

דמי חגים: לא כולם זכאים באותם תנאים

הזכאות לדמי חגים מוסדרת בצו ההרחבה להסכם המסגרת משנת 2000, אלא אם במקום העבודה חל הסדר שמעניק תנאים טובים יותר.

עובדים לפי שעה או לפי יום, לרבות מי שמקבלים שכר לפי תפוקה, נדרשים לעמוד במספר תנאים כדי לקבל דמי חג. עליהם להשלים לפחות שלושה חודשי עבודה, להיות מיועדים לעבודה ביום שבו חל החג אך להיעדר בגלל החג, וכן לעבוד ביום שלפני החג וביום שאחריו – או להיעדר בימים הללו באישור המעסיק.

עובד יהודי זכאי לדמי חג עבור תשעה ימים: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, שבועות ויום העצמאות. עובד שאינו יהודי רשאי לבחור אם לקבל את הזכאות בהתאם לחגי דתו או בהתאם לחגים היהודיים.

עובד שמקבל משכורת חודשית נמצא במצב שונה: שכרו החודשי משולם במלואו גם כאשר יש ימי חג במהלך החודש, ואין להפחית את ימי החג ממכסת החופשה שלו. הזכות הזו קיימת כבר מתחילת ההעסקה.

ומה אם החג חל בשישי או בשבת?

כאן נכנס לתמונה תנאי מרכזי: העובד צריך להיות מיועד לעבוד ביום החג.

לכן, עובד שעתי או יומי שאינו עובד בדרך כלל בימי שישי ושבת לא יהיה זכאי בדרך כלל לדמי חג כאשר החג חל באחד מהימים הללו.

לעומת זאת, במקומות שבהם העבודה נמשכת גם בסופי שבוע, כמו בתי מלון, עובד שהיה אמור לעבוד באותו יום עשוי להיות זכאי לדמי חג.

לא רוצים לעבוד בחג? יש מצבים שבהם מותר לסרב

חוק שעות עבודה ומנוחה מאפשר לעובד לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי, ובכלל זה ביום חג, בכפוף למסירת הודעה למעסיק בתוך שלושה ימים מהמועד שבו נדרש לעבוד.

עם זאת, הזכות אינה מוחלטת. החוק כולל חריגים לעובדים ולמקומות עבודה מסוימים, בין היתר כאשר מדובר בעבודה חיונית לביטחון המדינה או הציבור, להצלת חיים, למתן שירותים חיוניים או בעבודה המבוצעת מכוח היתר מתאים.

עבדתם בחג? כאן הסיפור הופך למעניין

עבודה בחג נחשבת, ככלל, עבודה ביום המנוחה השבועי. לכן עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי בדרך כלל לגמול של 150% לפחות מהשכר הרגיל, ובנוסף למנוחת פיצוי.

אבל יש נקודה נוספת שיכולה לשנות משמעותית את הסכום.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובד שעתי או יומי שעבד בחג שלא מרצונו, עשוי להיות זכאי בנוסף לגמול העבודה גם לדמי חגים – אם הוא עומד בתנאים הנדרשים לקבלתם.

במקרה כזה, התשלום הכולל עשוי להגיע ל־250% מהשכר הרגיל.

כלומר, לא כל מי שעובד בחג מקבל אוטומטית 250%, אבל במקרים המתאימים מדובר בהבדל משמעותי שכדאי לבדוק בתלוש.

חול המועד סוכות: חופש אוטומטי?

לא בהכרח.

ימי חול המועד סוכות נחשבים על פי החוק לימי עבודה רגילים. אין הוראה כללית שמחייבת את המעסיק לקצר את יום העבודה בתקופה הזו.

עם זאת, במקומות עבודה רבים קיימים הסכמים קיבוציים, חוזי עבודה או נהלים פנימיים שמעניקים ימי עבודה מקוצרים או חופשה מרוכזת בתשלום מלא.

לכן, במקרה הזה כדאי לבדוק לא רק את החוק הכללי, אלא גם את ההסדר הספציפי שחל במקום העבודה.

המעסיק סגר את העסק? אפשר להכניס את העובדים לחופשה מרוכזת

מעסיק רשאי לסגור את מקום העבודה בתקופת חול המועד ולהוציא את העובדים לחופשה שנתית מרוכזת, המכונה לעיתים “הדממה”.

ימי החופשה יכולים להיגרע מיתרת החופשה הצבורה של העובד. עם זאת, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד להיכנס ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמתו.

אם לעובד אין מספיק ימי חופשה ואין הסכמה לצבירת יתרה שלילית, על המעסיק לספק עבודה או לשלם את שכרו.

כאשר מדובר בחופשה רצופה של שבעה ימים או יותר, יש למסור לעובדים הודעה לפחות 14 ימים מראש.

ערב חג: יום קצר, אבל חופשה יכולה לעלות יום שלם

ערב חג נחשב ליום עבודה מקוצר.

במקומות עבודה שבהם עובדים שישה ימים בשבוע, מדובר ביום עבודה של עד שבע שעות בתשלום מלא. במקומות שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, יום העבודה בערב חג יכול להגיע לעד שמונה שעות בתשלום מלא.

בערב יום הכיפורים מדובר ביום עבודה של עד שש שעות בתשלום מלא.

הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או הסדר אחר עשויים להעניק תנאים טובים יותר.

ומה קורה אם לוקחים חופש בערב חג? למרות שמדובר ביום עבודה מקוצר, הוא נחשב בדרך כלל יום חופשה מלא מבחינת מכסת החופשה, אלא אם חל במקום העבודה הסדר מיטיב.

ומה עם שי לחג?

כאן התשובה פשוטה יותר: אין בחוק חובה כללית לתת לעובדים מתנה לחג.

אם השי מעוגן בחוזה העבודה, בהסכם קיבוצי או בהסדר מחייב אחר – המעסיק נדרש לפעול בהתאם.

גם נוהג קבוע במשך שנים עשוי, בנסיבות מסוימות, להפוך לזכות מחייבת. כך למשל, אם מקום עבודה מעניק לעובדיו באופן עקבי תלושים או מתנה לקראת החגים.

חשוב לזכור שגם מתנה לחג אינה בהכרח “חינמית” מבחינת המס. שווי ההטבה עשוי להיחשב כהכנסה החייבת במס ולהופיע בהתאם בתלוש השכר.

השורה התחתונה

חגי תשרי אינם רק עניין של חופשות בלוח השנה. עבור עובדים, ההבדל בין משכורת חודשית לשכר שעתי, בין עבודה מרצון לעבודה שנכפתה, ובין חג ליום חול המועד – עשוי להשפיע באופן ישיר על הזכויות ועל השכר.

לכן, לפני שמוותרים על יום חופש, מסכימים לעבוד בחג או מקבלים תלוש שנראה שונה מהרגיל, כדאי לבדוק מה קובע החוק ומה ההסכם שחל במקום העבודה.

הכותב הוא שותף במשרד מיתר, מחלקת דיני עבודה.

Scroll to Top