הברדיש – איך לנצח את רשויות המדינה

משרד המשפטים דורש מצה״ל להשיב לבקשות מידע בנושא הכנסת כספים לרצועת עזה

הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

משרד המשפטים דורש מצה״ל להשיב לבקשות מידע בנושא הכנסת כספים לרצועת עזה

מאת: ביני אשכנזי | 12 בפברואר 2025

היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים פנתה לצה״ל בדרישה להשיב לבקשות מידע שהוגשו בנושא הכנסת כספים במזומן לרצועת עזה מאז 7 באוקטובר. הפנייה נעשתה לאחר שהצבא, ובפרט יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ״ש), לא השיב במועד לבקשות שהוגשו בנושא.

הפנייה למשרד המשפטים הוגשה על ידי אייל עופר, העוסק בחקר הכלכלה העזתית ומפרסם מעת לעת מאמרים וטורים בנושא בתקשורת הישראלית. לדבריו, הוא אסף מידע ממקורות שונים, ובהם פרסומים בערבית ברשתות החברתיות, שלטענתו מצביעים על הכנסת סכומי כסף משמעותיים במזומן לרצועה מאז תחילת המלחמה.

עופר טוען כי חלק מהכספים מגיעים לידי חמאס ומאפשרים לארגון, בין היתר, לשלם משכורות ולרכוש ציוד ואמצעי לחימה. בעקבות זאת ביקש לקבל ממתפ״ש מידע והתייחסות רשמית באשר למנגנון הכנסת הכספים לרצועה ולפיקוח עליו.

לדבריו, הבקשות שהגיש בחודש ספטמבר לא זכו למענה ענייני. במקום תשובה מפורטת, הוא קיבל לכל היותר הודעה כללית שלפיה בקשתו עדיין נמצאת בטיפול.

החוק מחייב מענה בתוך 30 יום

חוק חופש המידע מחייב רשויות ציבוריות, ובכללן צה״ל, להשיב לבקשות מידע בתוך 30 יום. במקרים מסוימים ניתן להאריך את תקופת המענה, בהתאם להוראות החוק, אך גם תקופת ההארכה חלפה במקרה זה.

בעקבות העיכוב, עופר שוקל להגיש עתירת חופש מידע לבית המשפט, במטרה להביא לקבלת תשובות רשמיות באשר להכנסת כספים לרצועה.

לצד הסוגיה הביטחונית, עופר התייחס גם לאתגרים הכלכליים העצומים הכרוכים בשיקום רצועת עזה. לדבריו, הערכות האו״ם מציבות כיום את עלות השיקום בטווח של 40–80 מיליארד דולר, כאשר הערכות אחרות עשויות להיות גבוהות אף יותר.

עופר ציין כי בשלב זה קיימת אי-ודאות באשר לגורם שייקח על עצמו את המשימה העצומה של שיקום הרצועה. לדבריו, איחוד האמירויות הביע בעבר עניין במעורבות בתהליך ואף פעל באמצעות מוחמד דחלאן, מתוך הנחה שחמאס לא יהיה גורם מרכזי לאחר המלחמה. לטענתו, העובדה שהמצב בפועל התפתח אחרת גרמה לאמירויות לסגת מהמעורבות שתכננה.

גם הרשות הפלסטינית מבקשת למלא תפקיד

עופר התייחס גם למאמצים מצד הרשות הפלסטינית. לדבריו, יו״ר הרשות, מחמוד עבאס (אבו מאזן), מבקש להציג את רצועת עזה כחלק מהמרחב שבשליטת הרשות, ובין היתר הצהיר על כוונה להכניס טרקטורים ממצרים לצורך פינוי הריסות באזורים מסוימים ברצועה.

היקף ההרס ברצועה מעמיד אתגר לוגיסטי וכלכלי עצום. לפי ההערכות שהובאו בדבריו של עופר, ברחבי הרצועה הצטברו כ-42 מיליון טונות של פסולת, ועלות פינויה עשויה להגיע לכ-1.5 מיליארד דולר.

היקף הסיוע הבינלאומי

עופר התייחס גם להיקף הסיוע ההומניטרי הבינלאומי המגיע לרצועת עזה. לדבריו, נתוני משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מצביעים על כך שבשנת 2024 הועברו במסגרת המענה ההומניטרי סכומים משמעותיים לסיוע חירום.

לטענתו, כאשר בוחנים את היקף הסיוע ביחס לגודל האוכלוסייה, הסכום המגיע לתושב עזה גבוה משמעותית מזה המגיע לתושבים במדינות אחרות הנמצאות במשברים הומניטריים.

לדברי עופר, הסיוע הבינלאומי אינו מתבטא רק בהעברת כספים, אלא גם באספקת מזון, אוהלים, תשתיות מים, ביגוד, ציוד רפואי ומוצרים חיוניים נוספים. הוא טען כי לצד הסיוע הבינלאומי קיימים גם מקורות סיוע נוספים, ובהם הרשות הפלסטינית ואונר״א.

שאלת היום שאחרי

השאלה המרכזית, לטענת עופר, היא מי יממן את תהליך השיקום של הרצועה וכיצד ייראה השלטון בה לאחר המלחמה. לדבריו, טרם ברור מי יהיה מוכן להשקיע את עשרות מיליארדי הדולרים הנדרשים לשיקום, ומה יהיה המבנה הפוליטי שילווה את התהליך.

עופר מעריך כי תהליך השיקום עשוי להיות קשור להקמת מסגרת שלטונית חדשה בעזה, שבה חמאס לא יהיה הגורם השולט באופן ישיר והרשות הפלסטינית עשויה למלא תפקיד מסוים.

הסוגיה של הכנסת כספים לרצועה נותרה אפוא חלק ממחלוקת רחבה יותר הנוגעת לשליטה בעזה, למימון ההומניטרי ולשיקום העתידי. בשלב זה, תשובותיו הרשמיות של צה״ל לבקשות חופש המידע עשויות לספק מידע נוסף על האופן שבו הרשויות מתמודדות עם סוגיית העברת הכספים לרצועה מאז 7 באוקטובר.

Scroll to Top