הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

“הטעות הגדולה בחיי”: 25 שנות מאסר לנכד שרצח את סבתו ונמלט למולדובה

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר 25 שנות מאסר על רדיאון שצ’בלב, שרצח את סבתו, פאינה רצ’ולסקי-רצ’ולסקאיה, בביתה בפרדס חנה בשנת 2018. שצ’בלב, שהיה בן 18 בעת הרצח, נמלט זמן קצר לאחר המעשה למולדובה באמצעות דרכונו המולדובי, עוד לפני שהמשטרה גילתה את גופת הסבתא.

לצד עונש המאסר נגזר עליו גם מאסר על תנאי, והוא חויב לשלם פיצוי בסך 30 אלף שקלים לאמו, בתה של המנוחה.

רצח בעקבות חשש שהתוכניות שלו יסוכלו

על פי פרטי הפרשה, שצ’בלב הגיע לישראל ממולדובה ובתקופה שקדמה לרצח התגורר אצל סבתו. פאינה, שהייתה בת 58 במותה, ביקשה כי נכדה יתגייס לצה”ל. מנגד, שצ’בלב תכנן לעזוב את ישראל ולנסוע לחו”ל.

במהלך ההליך המשפטי עלה כי הצעיר חשש שסבתו תמנע ממנו לצאת מהארץ או שלא תחזיר לו את הדרכון, הכסף והרכוש שהחזיקה עבורו. סנגורו, עורך הדין דן גלעד, טען כי הרצח בוצע באופן ספונטני, לאחר שהצעיר חשש שסבתו תעמוד בדרכו.

שצ’בלב נולד בישראל, אך בילדותו עבר עם אמו למולדובה לאחר שהוריו נפרדו. לאורך השנים נהג להגיע לישראל ולבלות חופשות ממושכות אצל סבתו. כשנה לפני הרצח חזר להתגורר עמה באופן קבוע, עבד במפעל תחמושת ובשעות הפנאי הרבה לשחק במחשב.

הרצח והבריחה מהארץ

הרצח התרחש ב-12 במרץ 2018. באותו יום כבר היה ברשותו של שצ’בלב כרטיס טיסה לחו”ל.

על פי העובדות שבהן הודה, הוא התקרב לסבתו בעת ששכבה על הספה וניסה לחנוק אותה באמצעות כרית. כאשר התנגדה והחלה לזעוק לעזרה, הוא תקף אותה באלימות קשה. בהמשך היכה אותה בראשה באמצעות בקבוקי זכוכית, ולאחר מכן השתמש בסכין מטבח ודקר אותה פעמים רבות. כתוצאה מהתקיפה היא מתה.

לאחר הרצח כיסה שצ’בלב את גופתה בשמיכה, בכרית ובתיקים, התקלח והחליף בגדים. הוא לקח את הטלפון הנייד שלה, את המזומנים שהיו בבית ואת תכשיטיה, ולאחר מכן יצא מהדירה ונעל אותה.

עוד באותו ערב עזב את ישראל. את התכשיטים לקח עמו למולדובה ובהמשך מישכן אותם.

למרות היותו אזרח ישראלי, שצ’בלב יצא מהארץ באמצעות דרכונו המולדובי. אדם שהסיע אותו באותו לילה לנמל התעופה בן-גוריון סיפר בהמשך כי הצעיר חשש שלא יצליח לצאת מהמדינה. עם זאת, לאחר שפנו לדלפק משרד הפנים, הוא קיבל אישור לטוס באמצעות הדרכון המולדובי.

הגופה נמצאה רק יומיים לאחר הרצח

הרצח התגלה רק יומיים לאחר שבוצע. בעל הבית של יחידת הדיור שבה התגוררה פאינה הגיע למקום כדי לבדוק מדוע אינה משיבה לטלפונים. לאחר שהבין כי דבר אינו כשורה, הזעיק את המשטרה.

בשלב הזה שצ’בלב כבר היה מחוץ לישראל ונמצא במולדובה.

גופתה של פאינה הועברה למכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר. לאחר שלא נמצא מי שידרוש אותה, היא נקברה כמה ימים לאחר מכן בבית העלמין המוסלמי “טאסו” ביפו.

היחידה המרכזית של מחוז חוף הצליחה לפענח את הרצח בתוך זמן קצר יחסית. אולם האתגר המרכזי עבור הרשויות היה להביא את החשוד, שנמצא במדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל, לעמוד לדין בישראל.

ההזדמנות להביאו לישראל הגיעה בעקבות מצבו הרפואי

מולדובה אינה מקיימת הסכם הסגרה עם ישראל, ולכן האפשרות להחזיר את שצ’בלב לישראל הייתה מורכבת.

ההזדמנות נוצרה לאחר ששצ’בלב נפגע בתאונת דרכים במולדובה וסבל מפציעה קשה ברגלו. לטענתו, הטיפול הרפואי שקיבל שם לא היה מספק, והוא התקשה ללכת ולעבוד.

בהמשך הוצע לו להגיע לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי מתאים, בכפוף לכך שיסגיר את עצמו. שצ’בלב הסכים, עלה על טיסה לישראל ונעצר מיד עם נחיתתו.

כך, כשש שנים לאחר הרצח, הוא הובא בפני מערכת המשפט בישראל.

בית המשפט התחשב בגילו ובנסיבות ההליך

בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב של שלושה שופטים — ארז פורת, אינאס סלאמה ורבקה איזנברג — הרשיע את שצ’בלב וגזר עליו 25 שנות מאסר.

השופטים קיבלו את הסדר הטיעון שנחתם בין סנגורו, עורך הדין דן גלעד, לבין פרקליטות מחוז חיפה. בין השיקולים שהובאו בחשבון היו הזמן הרב שחלף מאז הרצח, ההתמשכות הצפויה של ההליך והצורך האפשרי לשמוע מחדש עדים שכבר מסרו את עדותם בפני הרכב אחר.

בית המשפט התחשב גם בקושי הצפוי להביא לעדות את אמו של שצ’בלב, המתגוררת במולדובה, וכן בנסיבותיו האישיות של הנאשם. בין היתר צוין גילו הצעיר בעת ביצוע הרצח והעובדה שחזר לישראל מיוזמתו, כשהוא מודע לכך שהליך פלילי צפוי להתנהל נגדו.

סנגורו הדגיש כי ישראל לא נקטה נגדו בהליך הסגרה, וכי חזרתו ארצה נעשתה מרצונו במסגרת ההסכמה לקבלת טיפול רפואי.

“אני מתחרט על מעשיי”

במהלך הדיון הביע שצ’בלב חרטה על מעשיו. בפני בית המשפט אמר כי מדובר ב”טעות הכי גדולה” שעשה בחייו, והוסיף כי הוא מבין שאין באפשרותו לתקן את מה שעשה.

הוא גם הביע תקווה כי בעתיד אמו, שהייתה בתה של המנוחה, תסלח לו על מעשיו.

התביעה, באמצעות עו”ד עינב איטסקו-גולד, עמדה על כך שיוטל גם פיצוי כספי למשפחת המנוחה. בית המשפט קיבל את דרישתה וחייב את שצ’בלב לשלם לאמו פיצוי בסך 30 אלף שקלים.

עדות החברה שסיפקה פרטים נוספים

במהלך המשפט נשמעה גם עדותה של צעירה שהייתה בקשר עם שצ’בלב והכירה אותו דרך האינטרנט. לדבריה, בתקופה שבה התגורר עם סבתו הוא סיפר לה כי הוא חי עם “דודה שלו”.

בהמשך, לדבריה, הוא תיאר את אותה אישה כמי שהרגיזה אותו מאוד ואף אמר שהוא רצה לחנוק אותה. לאחר שהקשר בין השניים חודש באינטרנט, היא שאלה אותו מדוע נפרדו בעבר. לטענתה, אז סיפר לה כי הסיבה הייתה שרצח את סבתו, לקח את כספה ועזב את ישראל.

גזר הדין נשמר חסוי במשך כשנה

אף שגזר הדין ניתן כבר בפברואר 2024, פרטי ההליך לא פורסמו במשך כשנה.

לאחר פנייה לפרקליטות נמסר כי היא לא ביקשה לאסור את פרסום פרטי התיק ולא ביקשה שהדיונים יתקיימו בדלתיים סגורות. בפרקליטות אף ציינו כי לא ברור מדוע בשלב מסוים סווג התיק כתיק שאסור בפרסום.

בהיעדר עילה להמשך החיסיון, החליטו השופטים להתיר את פרסום ההליך ופרטיו.

הפרשה, שהחלה ברצח בתוך יחידת דיור בפרדס חנה והמשיכה בבריחה למולדובה, הסתיימה לאחר שנים בבית המשפט בישראל. שצ’בלב, שהיה בן 18 בעת ביצוע המעשה, ירצה 25 שנות מאסר על רצח סבתו.