הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
600 שוטרים, פשיטות ונקמות: כך הפך שבט תראבין לאתגר של המשטרה בנגב
פשיטה משטרתית רחבת היקף, מאות שוטרים וכוחות מיוחדים – ובתוך זמן קצר הצתה נוספת בלהבים. גורמי משטרה מתארים שבט שקשה מאוד לחדור לתוכו, בעוד גורמים המכירים את האזור מזה שנים טוענים כי הפשיעה ממנו זולגת גם אל מחוץ לנגב. בין הברחות באמצעות רחפנים, גביית דמי חסות ופעילות עבור ארגוני פשיעה – זו תמונת המצב שמציירים גורמי אכיפה ותושבים סביב שבט תראבין א־סאנע.
בנגב יש לא מעט מוקדי פשיעה, אבל בשבוע האחרון שבט תראבין א־סאנע הפך לאחד השמות המדוברים ביותר בקרב גורמי האכיפה והתושבים באזור.
הסיבה לכך היא לא רק פעילות פלילית המיוחסת לחלק מבני השבט, אלא גם העימות המתמשך בין הרשויות לבין גורמים עברייניים, שהגיע לשיאו בשורה של אירועים חריגים.
במסגרת מבצע משטרתי רחב היקף פשטו כ־600 שוטרים על השבט. לצד הכוחות המשטרתיים השתתפו בפעילות גם יחידות מסתערבים, לוחמי מג”ב והמשמר הלאומי.
אלא שלפי החשד, התגובה לא איחרה להגיע.
שעות אחרי הפשיטה – כלי רכב הוצתו בלהבים
ביום שלישי לפנות בוקר חדר רעול פנים למגרש כלי רכב בלהבים, השליך על פי החשד בקבוקי תבערה והצית חמישה כלי רכב.
לוחמי האש הצליחו למנוע את התפשטות השריפה ואת האפשרות לנזק משמעותי יותר, אך במשטרה בודקים חשד שלפיו מדובר במעשה נקמה הקשור לפשיטה על השבט.
אם אכן מדובר בתגובה למבצע, הרי שמדובר בהתפתחות שמעלה שאלות קשות לגבי יכולת ההרתעה של הרשויות.
המבוכה גדולה עוד יותר משום שההצתה התרחשה באזור שבו הוצבו כוחות רבים בעקבות המבצע. בנוסף, מדובר בפעם השנייה בתוך חודשים שבה מגרש כלי הרכב בלהבים מוצת.
“קשה מאוד לחדור לתוך השבט”
גורם בכיר במשטרת ישראל תיאר את ההתמודדות עם חלק מאנשי השבט כמשימה מודיעינית מורכבת במיוחד.
“חברי השבט ממודרים מאוד ולא מפחדים בקלות”, אמר הגורם. לדבריו, הנאמנות בתוך הקבוצה מקשה על המשטרה להשיג מידע מבפנים.
“קשה לחדור לתוכם, לפצח אותם. אי אפשר להכניס סיכה פנימה ולתעד מה הם עושים”, טען.
לדבריו, היו בעבר מקרים שבהם אנשי השבט חשדו במי שפעלו כמדובבים והגיבו באלימות קשה.
“הם חשדנים וערמומיים מאוד”, הוסיף.
“העבודות המלוכלכות” של ארגוני הפשע
אחת הטענות הקשות שעולות מצד גורמי אכיפה היא שחלק מבני השבט אינם פועלים רק בתוך הנגב.
לדברי אותו גורם משטרתי, ישנם מי שפועלים לכאורה עבור ארגוני פשיעה יהודיים במרכז הארץ ומשמשים עבורם לביצוע משימות פליליות.
“הם מצפצפים על החוק”, טען הגורם, שהגדיר את השבט כ”אחד המסוכנים בנגב”.
הוא התייחס גם להיקף המבצע המשטרתי ואמר כי העובדה שנדרשו כ־600 שוטרים לפעולה נגד אוכלוסייה שמונה פחות מאלפיים בני אדם ממחישה, לטענתו, את גודל האתגר.
לדבריו, חלק מאנשי השבט מתנהלים בהתאם לקודים פנימיים ול”חק אל ערב”, ולא בהכרח לפי כללי מערכת אכיפת החוק הישראלית.
מהברחות מסיני לפעילות באמצעות רחפנים
לשבט תראבין היסטוריה ארוכה של פעילות פלילית חוצת גבולות, לפחות לפי התיאור שמביאים גורמי אכיפה ומי שמכירים את האזור.
לפני עשרות שנים, חלק מבני השבט שהו במזרח סיני. בשנות ה־80 וה־90 יוחסו להם הברחות של סמים, כלי נשק וסחורות מסיני לישראל, בתקופה שבה הגבול היה פרוץ יותר.
בין היתר הוזכרו הברחות של חשיש ומריחואנה וכן אלפי רובי קלצ’ניקוב.
לצד זאת, נטען כי גורמים מהשבט היו מעורבים גם בהברחת נשים ממזרח אירופה למעגל הזנות ובמקרי התעללות.
אופי הפעילות השתנה עם השנים, אך הטענה מצד גורמי אכיפה היא שהיכולת להתאים את שיטות הפעולה למציאות החדשה נשמרה.
כיום מיוחסות לחלק מבני השבט הברחות סמים באמצעות רחפנים, גביית דמי חסות מקבלנים ומבעלי עסקים, וכן גניבת ציוד מכני הנדסי כבד.
הפעילות מתפרסת הרבה מעבר לנגב
לפי גורמים המכירים את פעילות השבט, בני תראבין פרוסים באזורים שונים, מהנגב ועד אזור חברון ובקרבת גבולות עם ירדן וסעודיה.
גם ברצועת עזה קיימת, לפי הכתבה, נוכחות של בני השבט, כאשר מאות מהם השתייכו לאורך השנים למסגרות חמושות.
בישראל, לעומת זאת, הטענה היא שהפעילות הפלילית הפכה למקור כוח משמעותי.
אחת הדוגמאות שהובאו ממחישה את מידת התעוזה שמייחסים לחלק מהעבריינים: אדם מהשבט ששוחרר מבית המשפט חשוד כי זמן קצר לאחר מכן גנב מכונית מחניון בית המשפט עצמו – כדי להשתמש בה בדרך חזרה לביתו.
גבעות בר: האירוע שהעלה את מפלס החרדה
השם תראבין חזר לכותרות גם בעקבות האירוע החמור בגבעות בר.
על פי החשד, רעולי פנים חדרו ליישוב, חתכו את הגדר, הציתו כלי רכב וניפצו שמשות.
האירוע עורר זעם בקרב תושבי המקום, במיוחד על רקע הטענות כי המשטרה ידעה על אפשרות של פעולת נקם.
“אם המשטרה ידעה שהם יגיעו לנקום, למה לא היו סיורים? זה מחדל. באותה מידה הם יכלו לבצע טבח”, אמרו תושבים.
עבורם, האירוע כבר אינו נתפס רק כפשיעה נגד רכוש – אלא כאיום ישיר על תחושת הביטחון ביישובים.
גם בתוך המשטרה נשמעת ביקורת
אלא שהביקורת אינה מגיעה רק מהתושבים.
שוטר שהתייחס למבצע טען כי המעורבות התקשורתית של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פגעה באפקט ההפתעה של הפעולה.
“במקום פשיטת פתע איכותית, השר ניהל ראיונות עוד לפני המבצע”, טען.
לדבריו, חלק מהפעילות בשטח התנהלה באופן שלא תאם את הציפייה למבצע שמטרתו הפתעה: “איבדנו את אפקט ההפתעה. חילקנו דוחות תנועה ומסרנו צווי הריסה משל היינו שוטרי תנועה, בעוד שהם היו מוכנים”.
השוטר אף העלה חשדות לגבי האפשרות שקיימים במקום אמצעי מסתור ותשתיות שאינן גלויות לכוחות.
מדובר בטענות של השוטר, ולא בקביעה רשמית של המשטרה.
פיני בדש: “הבעיה היא שאין הרתעה”
מי שמכיר את השבט מקרוב הוא פיני בדש, ראש מועצת עומר לשעבר, שהיה מעורב בשנות ה־2000 בהעברתם של בני השבט מאזור עומר למקום שבו הם נמצאים כיום.
בדש מדגיש כי לדעתו לא מדובר בעיקר בסכסוך לאומני.
“הם לא פועלים ממניעים לאומניים”, אמר. “הם מתפרנסים מעולם הפשע”.
לטענתו, הבעיה המרכזית היא היעדר הרתעה מספקת.
“בתי המשפט משחררים אותם מהר מאוד והם חוזרים לשטח. זו פנינת פשע שכולם נרדמו בה בשמירה”, אמר.
בדש קורא להחמרת הענישה, במיוחד בעבירות רכוש, וטוען כי ללא עונשי מאסר משמעותיים יהיה קשה לעצור את הפעילות העבריינית.
“המשטרה עושה מה שהיא יכולה, אבל מערכת המשפט רכה. רק ענישה קשה תעצור את הפשע שהם מייצאים החוצה”, אמר.
“פשיטות פתע, לא יחסי ציבור”
גם קצין מודיעין לשעבר סבור כי נוכחות משטרתית מסיבית לאורך זמן אינה פתרון בר־קיימא.
“מצור לא יפתור את הבעיה. המשטרה לא יכולה להחזיק מאות שוטרים שם לנצח”, אמר.
במקום זאת הוא מציע פעילות מודיעינית ומבצעית רציפה, הכוללת פשיטות פתע של יחידות מיוחדות.
לדבריו, הדרך להתמודד עם מוקד פשיעה כזה היא פעולה עקבית, בלתי צפויה ומבוססת מודיעין – ולא מבצעים חד־פעמיים המלווים בחשיפה תקשורתית רחבה.
המבחן האמיתי מתחיל אחרי הפשיטה
המבצע שבו השתתפו מאות שוטרים המחיש את עוצמת המשאבים שהמדינה מסוגלת להפעיל כאשר היא מחליטה לפעול בנקודת פשיעה מרכזית.
אבל ההצתות והאירועים שבאו לאחר מכן מעלים שאלה אחרת: מה קורה ביום שאחרי?
אם החשדות יתבררו כנכונים, הרי שהאתגר אינו מסתכם במעצרם של מספר חשודים. מדובר בהתמודדות ארוכת טווח עם רשתות פשיעה, נאמנויות פנימיות, הברחות ופעילות שחוצה גבולות ואזורים.
עבור תושבי הנגב, התוצאה הרצויה פשוטה הרבה יותר: שהם יוכלו לחזור לשגרה בלי לחשוש שהאירוע הבא יתרחש דווקא ליד הבית שלהם.