הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

היא נלחמה על החתונה — ואז גילתה שבעלה עדיין לא שלם איתה

היא רצתה ביטחון, טבעת ותחושה של “אנחנו לתמיד”. הוא חשש מהכסף ומהתגובה של ילדיו, אבל לבסוף נכנע ללחץ. החתונה התקיימה בסתר, ורק שנה לאחר מכן נחשפה למשפחה. מאז, הזוג מתנהל כמעט כמו שני שותפים לדירה — והכעס הולך ומחליף את האהבה. יעל ברון מסבירה איפה הכול השתבש ומה עדיין אפשר להציל

יש זוגות שמגיעים לנישואים אחרי שנים של התלבטויות, ויש זוגות שמגיעים אליהם דווקא משום שאחד מבני הזוג פשוט לא מוכן לוותר.

זה בדיוק הסיפור של האישה שפנתה ליעל ברון. מדובר בזוג שנמצא בפרק ב’ בחייו, לשניהם ילדים מנישואים קודמים, ושניהם כבר אינם צעירים — לפחות בכל הנוגע לגיל. במשך ארבע שנים הם היו בני זוג, אבל מבחינתה היה דבר אחד שחסר: חתונה.

היא רצתה שהקשר יקבל חותמת ברורה. מבחינתה, נישואים היו הדרך להרגיש שהקשר רציני, יציב וארוך טווח.

הוא, לעומת זאת, לא מיהר לשם.

“זה או חתונה או פרידה”

לדבריה, לאורך כל תקופת הזוגיות היא לחצה על בן זוגה למסד את הקשר. היא ידעה שהוא אינו מתלהב מהרעיון, אבל מבחינתה לא הייתה אפשרות ביניים.

“זה או חתונה או פרידה”, היה המסר שלה.

היא סברה שההתנגדות שלו נבעה בעיקר מחששות כלכליים ומהפחד שהילדים שלו לא יקבלו את הנישואים היטב. הוא, מצדו, חשש לאבד אותה — ובסופו של דבר הסכים.

השניים חתמו על הסכם ממון, והיא מבחינתה הייתה מוכנה לכך. היא לא רצתה את הכסף שלו. מה שהיא רצתה היה משהו אחר לגמרי: להרגיש שהוא בוחר בה בלב שלם, שהוא מחויב לקשר ושהוא רואה אותם כזוג לכל החיים.

אבל הדרך לחתונה הייתה רצופה במאבקים.

גם המעבר לחיים משותפים לא היה פשוט, והיא מתארת כיצד נאלצה להילחם כמעט על כל צעד. בסופו של דבר הם נישאו — אבל לא סיפרו לילדיו.

חתונה בסתר, שנה של הסתרה

הנישואים נשמרו בסוד מפני ילדיו של הבעל. הוא חשש מאוד מהתגובה שלהם.

רק כעבור שנה הם החליטו לספר להם.

בדיעבד, היא מבינה שכבר שם היה סימן לכך שמשהו בקשר לא היה שלם. אבל אז היא בחרה להתעלם ממנו.

מאז הנישואים, לטענתה, מערכת היחסים הפכה למשהו אחר. במקום זוג שמתנהל כיחידה אחת, השניים מתנהלים כמעט כמו שותפים.

החשבונות נפרדים. כל אחד משלם את חלקו. אין ערבוב משמעותי של כסף. הוא אינו מרבה לקנות לה מתנות או לפנק אותה, והיא מרגישה שהוא אינו משקיע מספיק בקשר.

הוא טוען שאין לו הרבה כסף, אבל מבחינתה הבעיה אינה רק הסכום בחשבון — אלא התחושה שהוא אינו פתוח איתה ואינו משתף אותה מספיק.

היא נותנת הכול — ולא מרגישה שמקבלת בחזרה

היא מתארת את עצמה כאדם נדיב בתוך הזוגיות. היא קונה לו דברים, מבשלת את המאכלים שהוא אוהב, מפנקת אותו ומעניקה לו חום, אהבה וסקס.

אבל מבחינתה, ההשקעה אינה הדדית.

עם הזמן התסכול הפך לכעס. היא מספרת שהפכה לאישה שמתלוננת ורוטנת יותר, שהיא לא תמיד נעימה, ושגם המחשבה על פרידה כבר אינה זרה לה.

והיא חושבת שגם הוא נמצא במקום דומה.

הפער בין מה שהיא מצפה לקבל מבן זוג לבין מה שהוא מעניק לה הולך וגדל.

היא מחפשת גבר שאינו “מחשבן”

האישה מודה שהיא מגיעה לזוגיות עם תפיסה ברורה מאוד לגבי מה שהיא רוצה מגבר.

היא רוצה בן זוג נדיב, כזה שלא מתחשבן על כל שקל. היא רוצה שהוא ייזום, יפתיע, יעניק מחמאות, יזכור ימי הולדת וימי נישואים ויגרום לה להרגיש שהיא חשובה לו.

אלא שככל שהיא מבינה שהוא אינו כזה, כך היא מתאכזבת יותר.

אפילו בילוי משותף הפך עבורה למקור לתסכול. עצם החלוקה בחשבון מורידה לה את החשק ואף משפיעה על המשיכה שלה אליו.

וכך נוצר מעגל: היא מרגישה שהוא אינו משקיע → היא כועסת ומתלוננת → הוא נסגר עוד יותר → והיא מרגישה עוד פחות אהובה ובטוחה.

הבעיה אינה רק הכסף

לדברי יעל ברון, לפני שממהרים לדבר על פרידה, כדאי לעצור ולהבין מה נמצא מתחת לכל המריבות.

הדרישות של האישה אינן בהכרח בלתי לגיטימיות, אבל ייתכן שהן גדולות ממה שבעלה מסוגל כרגע לתת.

הרי מלכתחילה הוא לא רצה להתחתן. הוא הסכים בעיקר משום שלא רצה לאבד אותה. בנוסף, הוא חשש מהשלכות כלכליות ומהתגובה של ילדיו.

לכן, לטענתה, הבעיה המרכזית אינה החשבון במסעדה או היעדר המתנות.

הבעיה עמוקה יותר: הוא עדיין לא השלים לחלוטין עם הנישואים.

הוא נכנס אליהם כשהלב שלו אינו שלם. הוא חשש שכספי הירושה שתכנן לילדיו ייפגעו, פחד שהילדים יכעסו או יתרחקו, וייתכן שגם הוא עצמו עדיין לא היה בטוח לחלוטין שזהו הצעד הנכון עבורו.

ומכאן, לפי ברון, הרבה מהבעיות האחרות התחילו להתפתח.

אי אפשר לדרוש אהבה

כשאחד מבני הזוג מרגיש שהוא צריך להילחם כדי לקבל אהבה, ביטחון או נדיבות, הזוגיות עלולה להפוך למאבק מתמשך.

ברון מזהירה מפני ניסיון “לנצח” את בן הזוג באמצעות לחץ.

היא יכולה לדרוש חתונה, אבל אי אפשר לדרוש ממנו להיות מאוהב יותר. אי אפשר לחייב אותו להיות נדיב, ואי אפשר לייצר תחושת ביטחון באמצעות פנקסנות.

אם היא רוצה שהוא ירגיש בטוח בקשר, גם היא תצטרך ליצור עבורו תחושת ביטחון.

ומה לגבי הילדים?

גם כאן, לדעת ברון, מדובר במוקש משמעותי.

ילדיו של הבעל לא קיבלו בקלות את העובדה שאביהם נישא מחדש, ועד היום אינם מפנימים לחלוטין את מקומה כאשתו.

אבל הילדים אינם יכולים לנהל את חיי הזוג.

מצד שני, מלחמה מולם היא גם לא הדרך. הם יכולים להיות הכועסים, החשדנים או המתנגדים — אבל אין צורך להפוך אותם לצד השני במאבק.

לדברי ברון, הילדים קולטים היטב את האנרגיה שמערכת היחסים משדרת. אם הם רואים זוג שנמצא במאבק מתמיד, הדבר עלול רק לחזק את ההתנגדות שכבר הייתה קיימת.

לפני שמפרקים — צריך לנסות לבנות מחדש

ברון אינה חושבת שהגיע הזמן להרים ידיים.

היא מזכירה לאישה שהדלת תמיד פתוחה ושאף אחד אינו חייב להישאר במערכת יחסים שאינה טובה לו. אבל לפני שמגיעים לשם, יש מקום לבדוק אם ניתן להציל את הקשר.

הצעד הראשון הוא להפסיק את המלחמה.

במקום פנקסנות, צריך לפתוח ערוץ תקשורת אמיתי ושקוף: לדבר על הכסף, על הילדים, על הפחדים, על הציפיות ועל מה שכל אחד מהם באמת רוצה מהנישואים.

שניהם יצטרכו לקחת אחריות ולשנות משהו בהתנהלות שלהם. לא רק היא, ולא רק הוא.

והמטרה אינה לגרום לו להפוך לגבר שהיא דמיינה בראש — אלא לבדוק אם הם מסוגלים למצוא דרך שבה שניהם ירגישו רצויים, בטוחים ואהובים בתוך הקשר הקיים.

בסופו של דבר, המסר של ברון פשוט: לפני שמוותרים על הזוגיות, כדאי לבדוק אם עדיין קיימת ביניהם אהבה ואם שניהם מוכנים להילחם עליה — לא אחד נגד השני, אלא אחד לצד השני.

וההמלצה שחוזרת שוב ושוב היא אולי החשובה מכולן: טיפול זוגי. טיפול זוגי. טיפול זוגי.