הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

קטארגייט: שאלות קשות על העסקת יועצי ראש הממשלה ועל אחריות שומרי הסף

פרשת “קטארגייט” ממשיכה לעורר שאלות לא רק בנוגע לקשרים בין גורמים בסביבת ראש הממשלה לבין קטאר, אלא גם בנוגע לאופן שבו הועסקו יועצים חיצוניים בלשכת ראש הממשלה ולפיקוח על עבודתם.

על רקע טענות שהופצו בימים האחרונים, שלפיהן יונתן אוריך ואלי פלדשטיין אינם עובדי מדינה ולכן לא ניתן להחיל עליהם עבירות המיוחדות לעובדי ציבור, עולה שאלה משפטית ומנהלית רחבה יותר: מה היה מעמדם בפועל, מי היה אחראי על העסקתם, והאם הם היו כפופים לכללים הנוגעים לניגוד עניינים?

במרכז השאלות הללו עומד גם דניאל הרשקוביץ, שכיהן באותה תקופה כנציב שירות המדינה. הרשקוביץ היה אחראי, בין היתר, על מערכת הכללים הנוגעת להעסקת עובדים ויועצים בשירות המדינה, ולכן עולה הדרישה לברר כיצד התאפשרה עבודתם של השניים בסביבת ראש הממשלה, ובפרט כיצד נכנסו למתחמים רגישים בלשכתו מבלי שעברו סיווג ביטחוני כנדרש.

האם יועץ חיצוני נחשב לעובד ציבור?

אחת מטענות ההגנה שנשמעו לאחרונה היא שאוריך ופלדשטיין לא הועסקו ישירות כעובדי מדינה, ולכן אין להחיל עליהם עבירות כגון שוחד והפרת אמונים החלות על עובדי ציבור.

אלא שבדיון שנערך בעניינם בבית המשפט התייחס השופט מנחם מזרחי ישירות לטענה הזאת. עורך דינו של אוריך, עמית חדד, טען כי מרשו אינו עובד מדינה ולכן לא ניתן לייחס לו חשדות לעבירות שוחד והפרת אמונים.

השופט מזרחי עצר את הטיעון והשיב: “הוא בהחלט עובד מדינה. זה לא רלוונטי”.

האמירה הזו אינה מסיימת כמובן את הדיון המשפטי, אך היא ממחישה כי עצם העובדה שיועץ מועסק במתכונת חיצונית אינה בהכרח מוציאה אותו מגדר ההוראות והחובות החלות על מי שמספק שירות ציבורי.

מי העסיק את אוריך ופלדשטיין?

יונתן אוריך הועסק כקבלן חיצוני מטעם הליכוד, ובמקביל היה מעורב בפעילות תקשורתית הקשורה לראש הממשלה. בין היתר, הוא פרסם הודעות מטעמו של ראש הממשלה או מטעמו של “גורם מדיני בכיר”.

אלי פלדשטיין הועסק בתחילה כיועץ חיצוני למנכ”ל משרד ראש הממשלה דאז, יוסי שלי. לאחר שלא קיבל סיווג ביטחוני, המשיך, לפי המתואר בכתבה, להיות מועסק כיועץ חיצוני לראש הממשלה.

סוגיית שכרו הפכה אף היא לחלק מרכזי מהחקירה. עורכי דינו של פלדשטיין מסרו כי שכרו שולם באמצעות אנשי עסקים המקורבים לקטאר, ובהם הלוביסטים ג’יי פוטליק וגיל בירגר.

הנתונים הללו מעוררים שאלה נוספת: כיצד ניתן היה להמשיך את העסקתו בסביבת ראש הממשלה לאחר שלא קיבל סיווג ביטחוני, ומי היה אמור לפקח על מתכונת ההעסקה?

חובת ניגוד העניינים חלה גם על יועצים חיצוניים

תקנון שירות המדינה מסדיר גם את האפשרות להעסיק יועצים חיצוניים בלשכות ממשלתיות. לפי ההוראות, ניתן להעסיק יועץ חיצוני בתפקיד של עוזר פוליטי, כאשר אחד העוזרים הפוליטיים יכול לשמש גם כדובר או כיועץ בתחום התקשורת.

עם זאת, העסקה מסוג זה אינה פטורה מכללים. הוראות החשב הכללי קובעות כי על יועצים פוליטיים ודוברים חיצוניים חלים כללי ניגוד עניינים.

לפי ההוראות, עוזר פוליטי אינו רשאי לעסוק בעבודה נוספת כאשר קיים חשש שהיא תיצור ניגוד עניינים עם עבודתו בשירות המדינה או תפר את תנאי החוזה שנחתם עמו.

במקרה שבו עולה חשש כזה, עליו לפנות ליועץ המשפטי של המשרד שבו הוא מועסק, לקבלת חוות דעת ואישור לפני שהוא מקבל על עצמו את העבודה הנוספת.

ההוראות אף מבהירות כי עבודה עבור המפלגה של נבחר הציבור שמעסיק את העוזר הפוליטי נחשבת לעבודה שעלולה ליצור חשש לניגוד עניינים, ולכן נדרש אישור של היועץ המשפטי.

ומה בנוגע לעבירות שוחד?

סוגיה נוספת שעלתה היא השאלה האם עבירות המיועדות לעובדי ציבור יכולות לחול גם על מי שמועסק באמצעות גורם חיצוני.

בהקשר זה מפנה הכתבה לפסק דין של בג”ץ בעניין ברק כהן, שבמסגרתו הוכרה חברת אבטחה שסיפקה שירותים למשרדי ממשלה כגורם המספק שירות חיוני לציבור, באופן שאפשר להחיל עליה הוראות פליליות מסוימות החלות על עובדי ציבור, ובהן עבירת השוחד.

משמעות הדבר היא שהמעמד הפורמלי של אדם כ”עובד מדינה” אינו בהכרח חזות הכול. גם אופן השירות שניתן לציבור והקשר של נותן השירות למערכת הציבורית עשויים להיות רלוונטיים לשאלה אילו הוראות חוק חלות עליו.

מי היה אמור לפקח?

כאן מגיעה השאלה המרכזית שמעלה הכתבה: היכן היו הגורמים שאמורים לפקח על העסקתם של היועצים?

לפי מקורות בכירים במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר, העסקתם של אוריך ופלדשטיין התבצעה למעשה ללא פיקוח מספק של הגורמים הרלוונטיים. לטענתם, הגורמים שאמורים היו להיות מעורבים לא עודכנו ולא הוסדרה העסקתם באופן שבו התקבלו חוות הדעת הנדרשות מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.

עוד נטען כי במשרד האוצר לא נבדקה עמידתם של השניים בדרישות שנקבעו בהוראות החשב הכללי.

מכאן עולה גם שאלת אחריותה של נציבות שירות המדינה, שהייתה אמונה על אכיפת כללי ההעסקה בשירות המדינה, לרבות בכל הנוגע ליועצים חיצוניים.

תגובת נציבות שירות המדינה

דניאל הרשקוביץ, שכיהן כנציב שירות המדינה, לא השיב לפניית וואלה בנושא.

מנציבות שירות המדינה נמסר כי הנציבות לא קיבלה ממשרד ראש הממשלה פנייה בנוגע להעסקתם של אוריך ופלדשטיין, ולכן פנתה למשרד כדי לקבל את התייחסותו.

מהמשרד נמסר בשם סמנכ”לית ההון האנושי כי אוריך “לא היה לא יועץ ולא מתנדב” וכי הוא לא עבר דרכה בשום דרך.

בנוגע לפלדשטיין נמסר כי הוא עבד במשרד כיועץ למנכ”ל, פוטר, ולאחר מכן “לא עבד בלשכת ראש הממשלה כיועץ או מתנדב”.

כך, מעבר לשאלות הפליליות הנבחנות במסגרת פרשת “קטארגייט”, נותרות על הפרק שאלות הנוגעות למבנה ההעסקה, לפיקוח על יועצים חיצוניים ולמידת האחריות של הגורמים שהיו אמורים לוודא שהכללים נשמרים.