הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

מאות תאילנדים מול שגרירות ישראל: “למדו את התיירים שלכם לכבד את החוק”

המחאה נגד ישראלים בתאילנד עולה מדרגה: מאות מפגינים התאספו בבנגקוק במחאה על התנהלות של תיירים ואנשי עסקים ישראלים במדינה. בין הטענות שהועלו: עבירות פליליות, השתלטות על קרקעות ופעילות מרכזי חב”ד. מנהיג המחאה סונדהי לימתונגקול דחה הצעה לפגישה עם השגרירה: “זה מאבק של העם התאילנדי”

מאות מפגינים תאילנדים הגיעו הבוקר אל אזור שגרירות ישראל בבנגקוק, במחאה חריפה נגד מה שהם מגדירים כהתנהלות בלתי מקובלת של אזרחים וגורמים ישראליים בתאילנד.

המחאה החלה בסביבות השעה 9:00 מול בניין Ocean Tower 2, שבו פועלת השגרירות. המפגינים נשאו שלטים עם מסרים חריפים, בהם “תאילנד מקבלת תיירים, לא פושעי מלחמה”, “להחרים את ישראל” ו”עצרו את רצח העם”.

מאחורי ההפגנה עומד סונדהי לימתונגקול, איש תקשורת ודמות פוליטית מוכרת בתאילנד, העומד כיום בראש תנועת “לוקחים את תאילנד בחזרה” (Take Thailand Back). לימתונגקול מוכר גם כמנהיג לשעבר של מחאת “החולצות הצהובות”, שב-2008 הייתה מעורבת, בין היתר, במצור על נמל התעופה בבנגקוק.

למרות המסרים החריפים, האירוע עבר ללא עימותים פיזיים או אירועים חריגים. כוחות משטרה גדולים, בהם שוטרים מתחנת תונג לור וממחוז 5 של משטרת המטרופולין, וכן צוותי חבלה, הוצבו באזור ואבטחו את המתחם.

סונדהי דחה את הצעת השגרירה

עם הגעתו למקום, סיפר לימתונגקול למפגינים כי נציגים ישראלים מסרו למארגנים שאין עובדים במבנה השגרירות במהלך שעות הבוקר.

שגרירת ישראל בתאילנד, אלונה פישר-קם, הציעה לקיים עם מנהיג המחאה פגישה פרטית במועד מאוחר יותר, כדי לדון בטענות שהעלו המפגינים. אלא שלימתונגקול לא קיבל את ההצעה.

מול הקהל הוא הבהיר כי מבחינתו לא מדובר בסכסוך שאפשר לפתור באמצעות שיחה פרטית בין נציגים. לדבריו, מדובר במאבק המתנהל בשם הציבור התאילנדי ולכן הוא אינו מעוניין “לצמצם את המחאה לשיחה דיפלומטית שקטה בדלתיים סגורות”.

במקביל, בעקבות ההפגנה החליטה השגרירות לסגור את המחלקה הקונסולרית לקבלת קהל במהלך שעות הבוקר ועד הצהריים.

בהודעה שפרסמה השגרירות בעברית נמסר כי בשל ההפגנה הצפויה בסביבתה, לא יינתנו שירותים לקהל באותו יום. במקרים דחופים בלבד התבקשו ישראלים לפנות לטלפון החירום.

הדרישה הראשונה: הישראלים חייבים לכבד את החוק המקומי

במרכז ההפגנה עמדה הקראת מכתב פתוח שנכתב בתאילנדית ובאנגלית ובו ארבע דרישות שהפנו המארגנים כלפי ממשלת ישראל והנציגות הדיפלומטית במדינה.

הדרישה הראשונה נגעה להתנהגותם של ישראלים המגיעים לתאילנד. המפגינים ביקשו שממשלת ישראל תחייב אזרחים ותיירים המתכננים להגיע למדינה לקבל מראש הנחיות ברורות בנוגע לחוק התאילנדי, לרבות הצורך לכבד את התרבות ואת הקהילות המקומיות.

במקביל, הם דרשו מהשגרירות ומרשויות ישראל לשתף פעולה באופן מלא עם משטרת תאילנד כאשר ישראלים חשודים בעבירות.

המפגינים טענו כי אין לעשות שימוש בפריבילגיות או בחסינות דיפלומטית כדי להגן על ישראלים החשודים בעבירות פליליות, הונאה או הפרות סדר.

הטענות על הקרקעות – והביקורת על חב”ד

חלק משמעותי נוסף במכתב עסק בסוגיות של קרקעות ופעילות כלכלית.

המארגנים דרשו לבצע בדיקה שקופה ומקיפה של בעלויות על קרקעות במדינה, ובין היתר העלו כדוגמה שטח שנרכש עבור בית עלמין במחוז צ’אצ’ואנגסאו.

במקביל, הם דרשו להגביר את הפיקוח על פעילותם של מרכזי חב”ד וארגונים הקשורים אליהם.

לטענת המפגינים, גורמים זרים משתמשים לעיתים בתאילנדים כ”אנשי קש” – Nominees – כדי לעקוף את מגבלות החוק התאילנדי על בעלות זרה. לדבריהם, שיטה זו מאפשרת לגורמים מחוץ למדינה להשתלט על נכסים ופעילויות מסחריות וליצור רשתות עסקיות שלטענתם אינן משרתות את האינטרסים הכלכליים המקומיים.

הטענות מגיעות בתקופה שבה המתיחות סביב הפעילות הישראלית בתאילנד כבר מורגשת גם באזורים אחרים במדינה.

בדרום תאילנד, למשל, נרשמה לאחרונה מתיחות סביב אירועי ראש השנה המתוכננים בבית חב”ד בפוקט. לאירועים צפויים להגיע אלפי מטיילים ישראלים.

המחאה חורגת מגבולות שאלת התיירים

לצד הטענות בנוגע לישראלים בתאילנד, המכתב שהקריאו המארגנים כלל גם מסר פוליטי רחב יותר כלפי ממשלת ישראל.

בסיום המכתב הביעו המארגנים את כעסם לנוכח מה שהם הגדירו כפגיעה באזרחים, בתי חולים ומבני חינוך ברצועת עזה. הם דרשו ממשרד החוץ בירושלים לפעול לציות מיידי לדין הבין-לאומי ההומניטרי.

כך הפכה המחאה בבנגקוק מאירוע שעוסק בהתנהלותם של תיירים ועסקים ישראליים בתאילנד גם להפגנה בעלת מסר מדיני מובהק כלפי ישראל.

“זו רק ההתחלה”

האירוע הסתיים ללא עימותים, אך המסר שהעבירו המארגנים היה ברור: מבחינתם, המחאה אינה אירוע חד-פעמי.

הדרישות שהוצגו נעות מהתנהגותם של תיירים ישראלים וכיבוד החוק המקומי, דרך סוגיות של בעלות על קרקעות ופעילות עסקית, ועד ביקורת ישירה על מדיניות ישראל בעזה.

העובדה שהמחאה התקיימה מול השגרירות הישראלית בבנגקוק, תוך אבטחה משטרתית משמעותית וסגירת המחלקה הקונסולרית לקבלת קהל, ממחישה את הרגישות הגוברת סביב הנוכחות הישראלית במדינה.

עבור הישראלים הרבים שמתכננים להגיע לתאילנד בתקופה הקרובה, ההתפתחויות הללו עשויות להפוך את השיח סביב התנהגות תיירים, פעילות עסקית ויחסי ישראל–תאילנד לנושא משמעותי יותר מבעבר.