הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

“שמרתי על פאסון, אבל הכול נכנס פנימה”: יהודה לוי חושף את החרם שעבר בילדותו

בפוסט אישי ויוצא דופן, השחקן יהודה לוי סיפר על החרם החברתי שחווה כילד בדרום אפריקה, על הדרך שבה הבדידות השפיעה על חייו ועל מנגנון ההגנה שלדבריו ממשיך ללוות אותו גם בגיל 47. “כשמישהו חשוב לך, יש לו גם את הכוח לפגוע בך”, כתב – ואף ביקש סליחה מאנשים שהתרחק מהם לאורך השנים

יהודה לוי בחר היום (חמישי) לחשוף צד אישי במיוחד בחייו. בפוסט שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו, סיפר השחקן בן ה-47 על חוויית החרם שעבר בילדותו בדרום אפריקה ועל הצלקת שהותירה בו שנים לאחר מכן.

מי שהחזירה אותו לאותם זיכרונות הייתה בתו הבכורה נאיה, שנולדה לפני כחצי שנה לו ולדנה פרידר. לדבריו, מאז שהפך לאב, הוא מסתכל עליה וחושב על הרגע שבו תצא לעולם ותיאלץ להתמודד בעצמה עם אנשים אחרים.

“אני עדיין סוחב איתי חרם שעברתי כילד. לא חשבתי שאכתוב את המשפט הזה”, פתח לוי את הפוסט. הוא הסביר כי המחשבה שמישהו עלול לפגוע בבתו ולגרום לה להרגיש פחות יפה, פחות מעניינת או פחות ראויה, מפחידה אותו במיוחד – משום שהוא עצמו מכיר את התחושה הזו מקרוב.

“הייתה לי חבורה – ואז הכול השתנה”

לוי סיפר כי חלק מילדותו עבר בדרום אפריקה, שם הרגיש לא פעם שהוא אינו מצליח להשתלב לחלוטין בסביבה.

“גדלתי חלק מהילדות שלי בדרום אפריקה. הייתי ילד שהרגיש קצת זר בעולם. אף פעם לא מלך הכיתה. תמיד קצת מהצד מסתכל, לומד, מנסה להבין איך משתלבים”, כתב.

בכיתה ו’, לדבריו, חל שינוי. הוא הצליח למצוא לעצמו קבוצת חברים והרגיש לראשונה שהוא שייך.

אלא שבמסיבת יום הולדת התרחש אירוע ששינה עבורו את התמונה. ילדים מהכיתה ניגשו אליו והודיעו לו שהם אינם מעוניינים להיות חבריו יותר.

“אני זוכר אותם. אני זוכר את המקום. אבל בעיקר אני זוכר את הגוף שלי כאילו משהו בי התנתק”, תיאר.

גם לאחר אותו אירוע החרם לא הסתיים. לדבריו, ילדים התרחקו ממנו וצחקו עליו, בעוד הוא ניסה להסתיר את מה שעובר עליו.

“אני שמרתי על פאסון. כאילו לא אכפת לי. אבל היה אכפת לי. הכל נכנס פנימה”, הודה.

הבדידות שהובילה אותו למשחק

דווקא התקופה שבה הרגיש לבד הפכה בהמשך לאחד הגורמים שהובילו אותו לעולם המשחק.

“כשלא היו לי חברים, התחלתי לראות המון סרטים. נשאבתי לעולמות אחרים, לדמויות אחרות”, סיפר.

לוי הסביר כי במקביל למד להתאים את עצמו לסביבה ולקרוא אנשים – מיומנות שלימים הפכה לחלק מהמקצוע שלו.

“למדתי להיות זיקית. לקרוא חדר, להרגיש אנשים, להבין מה רוצים ממני ולהשתנות בהתאם. שנים אחר כך הפכתי את זה למקצוע – נהייתי שחקן”, כתב.

אולם לצד החרם החברתי, לוי חווה באותה תקופה גם פרידה קשה מחבריו הקרובים. משבר כלכלי במשפחה אילץ אותם לעזוב את דרום אפריקה במהירות, והוא אפילו לא הורשה לספר לחבריו שהוא עומד לעזוב.

הפרידה הייתה שקטה וכואבת. “נכנסתי לבית של כל אחד משני החברים הכי טובים שלי, השארתי לו מכתב פרידה בחדר ועזבתי את המדינה בלי להגיד להם שלום”, סיפר.

“דווקא כשמישהו נהיה קרוב, משהו בי נבהל”

לדברי לוי, החוויות מהילדות לא נעלמו כאשר התבגר. הוא מאמין שהן השפיעו גם על האופן שבו ניהל מערכות יחסים בחייו הבוגרים.

בפוסט הוא בחר לא רק לספר על הפגיעה שחווה, אלא גם להודות בכך שלעתים פגע בעצמו באנשים אחרים.

“גם אני פגעתי באנשים. גם אני. צחקתי לפעמים על אנשים שלא הגיע להם”, כתב.

לדבריו, לאורך השנים היו אנשים טובים שניסו להתקרב אליו, אך במקרים מסוימים הוא בחר להתרחק מהם ואף להיעלם ללא הסבר.

היום הוא חושב שההתנהגות הזו הייתה למעשה מנגנון הגנה שנוצר הרבה קודם.

“לפעמים אפילו נעלמתי, בלי הסבר… היום אני מבין שאולי זה אותו מנגנון הגנה ישן. דווקא כשמישהו נהיה קרוב וחשוב, משהו בי נבהל. כי כשמישהו חשוב לך, יש לו גם את הכוח לפגוע בך”, הסביר.

“אני רוצה לבקש מכם סליחה”

בהמשך הפוסט פנה לוי באופן ישיר לאנשים שהיו קרובים אליו בעבר ונפגעו מהתרחקותו.

“אז אם אתם קוראים את זה והייתם פעם קרובים אליי ופתאום לא הבנתם לאן נעלמתי אני רוצה לבקש מכם סליחה”, כתב.

הוא הדגיש כי לא בכל המקרים ההתרחקות נבעה מחוסר רצון בקשר.

“לא תמיד התרחקתי כי לא רציתי אתכם. לפעמים התרחקתי דווקא כי הייתם חשובים לי יותר ממה שידעתי להכיל”, הוסיף.

המסר לילדים: “בוא, שב איתנו”

את הפוסט סיים לוי בפנייה לילדים ובני נוער שלוקחים חלק בחרמות ובבריונות חברתית.

“הכוח שיש לכם עכשיו הוא זמני. הכיתה הזאת תיגמר. בית הספר ייגמר. החבורה תתפזר”, כתב.

לדבריו, מי שנמצא כיום בעמדה החברתית החזקה אינו יכול לדעת כיצד ייראו חייו של הילד שנמצא מולו בעתיד – אך דבר אחד בטוח: המילים והמעשים יכולים להותיר חותם לשנים.

“אין לכם מושג מי הילד שעומד מולכם… אבל גם אם הוא לעולם לא יהיה מפורסם, עשיר או ‘מצליח’ הוא בן אדם”, כתב.

לוי סיכם במסר פשוט: “אתם יכולים להשאיר בו פצע שיסחוב גם בגיל 47, או להיות מי ששינה לו את הסיפור. לפעמים מספיק: ‘בוא, שב איתנו'”.