הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
בג״ץ קבע: נשים יוכלו לגשת לבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית
בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט העליון פה אחד כי אין למנוע מנשים להיבחן בבחינות ההלכה של הרבנות הראשית, גם אם אינן מבקשות להתמנות כרבניות. השופטים קבעו כי המדיניות הקיימת פוגעת בשוויון ובחופש העיסוק. השופטת דפנה ברק-ארז הדגישה: “אין מדובר חלילה בהחלטה נגד מוסד הרבנות הראשית”.
בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ קבע היום (שני) כי נשים יוכלו לגשת לבחינות ההלכה של הרבנות הראשית, לרבות בחינות המעניקות תעודות מקצועיות ובעלות משמעות תעסוקתית וקהילתית.
פסק הדין ניתן בעקבות עתירה שהגישו נשים תלמידות חכמים לצד ארגוני חברה אזרחית, שביקשו לאפשר להן להיבחן בבחינות הרבנות הראשית גם ללא כוונה להתמנות לתפקיד רבני.
ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג.
“אין הצדקה למנוע מנשים להיבחן”
העתירה עסקה במדיניות של הרבנות הראשית, שלפיה נשים לא הורשו להשתתף בבחינות בנושאי הלכה, בין היתר בשל הטענה שהבחינות קשורות לתפקידי רבנות המיועדים לגברים.
העותרות טענו כי הבחינות עצמן מעניקות ערך מקצועי משמעותי, גם כאשר הנבחן או הנבחנת אינם מבקשים לקבל מינוי כרב עיר. בין היתר הוזכרו תעודות כגון “יורה יורה”, שלהן משמעות מבחינה תעסוקתית, קהילתית וכלכלית.
השופט סולברג קבע כי אין הצדקה משפטית למנוע מנשים לגשת לבחינות רק בשל מינן.
לדבריו, האפשרות להשתתף בבחינות עשויה להעניק יתרונות שונים, ולכן לא ניתן להפלות נשים במימוש האפשרות הזו. עוד ציין כי חלק ניכר מהבחינות כלל אינו מוביל למינוי כרב עיר, ולכן אין בסיס לטענה שהן רלוונטיות אך ורק לגברים.
הפגיעה בשוויון ובחופש העיסוק
בפסק הדין נקבע כי המדיניות המונעת מנשים להיבחן יוצרת אפליה פסולה ופוגעת, בין היתר, בעקרון השוויון ובחופש העיסוק.
סולברג הדגיש כי עקרון השוויון הוא עיקרון יסוד במשפט הישראלי, והוא חל גם בהקשר הנוגע לבחינות הרבנות הראשית.
עוד התייחס השופט לטענות הנוגעות למקומו של הדין הדתי ביחס לנשים ולכך שבמוסדות דתיים עלולות להיווצר השלכות הפוגעות בהן. לדבריו, כאשר הדבר מתאפשר, קיימת חשיבות מיוחדת להקפדה על עקרון השוויון.
“אין מדובר חלילה בהחלטה נגד מוסד הרבנות הראשית”
השופטת דפנה ברק-ארז התייחסה אף היא לטענות שעלו במסגרת ההליך והבהירה כי ההחלטה אינה מכוונת נגד מוסד הרבנות הראשית עצמו.
“אין מדובר חלילה בהחלטה נגד מוסד הרבנות הראשית”, כתבה ברק-ארז.
בכך ביקש בית המשפט להבהיר כי עצם פתיחת הבחינות בפני נשים אינה מבטלת את מעמדה של הרבנות הראשית או מתערבת בעצם קיומו של המוסד, אלא עוסקת במדיניות הנוגעת לזכאות להיבחן.
בית המשפט דחה את “המתווה החלופי”
במהלך ההליך הציעו המשיבים לאפשר לנשים להיבחן במסגרת חלופית שתופעל באמצעות משרד העבודה.
אולם בג”ץ דחה את ההצעה וקבע כי היא אינה מספקת מענה אמיתי לעתירה. לפי פסק הדין, מדובר למעשה ביצירת מסלול נפרד לנשים, המזכיר את מודל “נפרד אך שווה” — עיקרון שבית המשפט רואה בו פתרון פסול בנסיבות אלה.
בסופו של ההליך הפך בג”ץ את הצו על-תנאי למוחלט וקבע כי יש לפתוח את בחינות הרבנות הראשית בפני נשים.
המשמעות המעשית של ההחלטה היא שנשים יוכלו לגשת לבחינות ההלכה של הרבנות הראשית ולקבל אישורים ותעודות המעידים על עמידתן בבחינות, ללא תלות בשאלה אם הן מבקשות להתמנות לתפקיד רבני.