הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

בהיריון וגוללת בטיקטוק? כך תדעי אילו עצות תזונה באמת מבוססות

קבוצות וואטסאפ, סרטוני טיקטוק ופוסטים באינסטגרם הפכו עבור נשים רבות למקור מידע מרכזי גם בתקופת ההיריון. אבל לא כל עצה שמקבלת אלפי לייקים נשענת על מחקר או מתאימה לכל אחת. אילו מיתוסים עדיין מסתובבים ברשת, מה באמת ידוע על תזונה בהיריון – ומתי כדאי לעצור ולהתייעץ עם איש מקצוע?

תקופת ההיריון מביאה איתה אינספור שאלות: מה כדאי לאכול, כמה לאכול, ממה להימנע והאם שינוי מסוים בתפריט באמת יכול להשפיע על האם או על העובר.

התשובות נמצאות היום במרחק של גלילה אחת. סרטון קצר בטיקטוק, פוסט באינסטגרם או הודעה בקבוצת וואטסאפ יכולים להציג המלצה שנשמעת משכנעת מאוד. הבעיה היא שהניסוח הבטוח והקל לעיכול לא בהכרח אומר שהמידע מבוסס.

לעיתים מדובר בחוויה אישית, במחקר שהוצא מההקשר המקורי שלו או בהמלצה שאינה מתאימה לכל אישה בהיריון.

לכן, לפני שמאמצים עצה שמצאנו ברשת, כדאי לבדוק מי עומד מאחוריה, מה ההכשרה המקצועית שלו והאם הוא מפנה למחקר או לגוף רפואי מוכר. חשוב במיוחד להיזהר מהמלצות שמוצגות כפתרון שמתאים לכולן – משום שתזונה בהיריון מושפעת בין היתר משלב ההיריון, מהמצב הבריאותי ומצרכים אישיים.

“צריך לאכול בשביל שניים”? ממש לא בהכרח

אחד המשפטים המוכרים ביותר סביב היריון הוא שהאם לעתיד צריכה “לאכול בשביל שניים”. למרות שהוא נשמע הגיוני, המציאות מורכבת יותר.

הצורך הקלורי אכן עולה במהלך ההיריון, אך לא מדובר בהכפלה של כמות המזון. מהשליש השני ועד סוף ההיריון מדובר בדרך כלל בתוספת של כ-300 עד 450 קלוריות ביום, בהתאם לשלב ולצרכים האישיים.

לכן, הדגש צריך להיות דווקא על איכות המזון: שילוב של ירקות ופירות, מקורות לחלבון, פחמימות מלאות ושומנים איכותיים, לצד התאמת הכמויות למצב האישי ולמעקב הרפואי.

ומה לגבי החשקים?

חשק פתאומי למאכל מסוים הוא תופעה מוכרת בתקופת ההיריון. בדרך כלל אין בעיה לשלב את המזון שבו חושקים, כל עוד מדובר בכמות סבירה ובהקשר של תזונה מאוזנת.

הבעיה מתחילה כאשר עצה ברשת הופכת את החשק ל”פקודה” שחייבים למלא בכל מחיר – במיוחד כשמדובר במזונות עתירי סוכר או מזון מעובד.

מצד שני, גם הגישה ההפוכה, שלפיה יש להימנע לחלוטין מסוכר במהלך ההיריון, אינה בהכרח נכונה לכל אחת.

במקום חלוקה קשיחה ל”מותר” ו”אסור”, חשוב לבחון את הכמות, את התדירות ואת המצב הבריאותי של האישה.

טרנד ברשת לא תמיד מתאים להיריון

צום לסירוגין ודיאטות דלות מאוד בפחמימות הפכו בשנים האחרונות לחלק משגרת התזונה של אנשים רבים. אבל העובדה שהשיטה עבדה עבור מישהי לפני ההיריון לא אומרת שהיא מתאימה גם במהלכו.

במהלך ההיריון הצרכים התזונתיים של הגוף משתנים. צום שנמשך יותר מ-12 שעות אינו מומלץ בשל החשש ליצירת קטונים, ובמקרים שבהם יש צורך באיזון רמות הסוכר, גם כמות הפחמימות וגם אופן פיזורן לאורך היום צריכים להיקבע באופן אישי ובהתאם למדדים.

כלומר, סרטון שמציג שיטת תזונה כפתרון אוניברסלי צריך לעורר דווקא סימן שאלה.

גם אכילת שליה הפכה לטרנד

אחת הדוגמאות הבולטות לאופן שבו טרנד יכול להתפשט ברשת היא צריכת השליה לאחר הלידה, בדרך כלל לאחר עיבודה לקפסולות.

ברשת מיוחסות לשיטה שורה של יתרונות אפשריים, בהם שיפור האנרגיה ומצב הרוח, תמיכה בייצור חלב ואפילו השלמת מאגרי הברזל.

אלא שהתמונה המחקרית אינה תומכת באופן ברור בטענות האלה. מחקרים שבחנו את הנושא לא מצאו עד כה יתרון מובהק בצריכת קפסולות שליה בכל הנוגע לרמות הברזל, לפרולקטין או למדדים הקשורים למצב רוח ולעייפות. בנוסף, הועלו חששות בנוגע לאפשרות של זיהומים.

הדוגמה הזו ממחישה היטב כיצד עדויות אישיות, גם כאשר הן חוזרות שוב ושוב ברשת, עלולות להישמע כמו עובדה רפואית מבוססת – למרות שהמחקר המדעי עדיין מציג תמונה אחרת או מורכבת יותר.

סוכרת היריון: אין תפריט אחד שמתאים לכולן

הצורך בהתאמה אישית הופך משמעותי במיוחד כשמדובר בסוכרת היריון.

אחת ההמלצות שהשתנו לאורך השנים קשורה לפירות. בעבר הייתה נטייה להגביל אותם בצורה משמעותית, אך כיום ניתן לשלב פירות בתפריט, כאשר פרי שלם מספק יתרונות תזונתיים ויכול להשתלב גם בתזונה שמטרתה לסייע באיזון רמות הסוכר.

ההתאמה צריכה להיעשות לפי התגובה האישית: כיצד הגוף מגיב לסוגים שונים של פירות, באיזו כמות הם נאכלים ובאיזה שלב ביום.

גם ההמלצה לאכול ארוחה לילית סמוך לשינה אינה כלל שמתאים בהכרח לכל אישה. יש נשים שעבורן דווקא סיום מוקדם יותר של האכילה קשור לרמות סוכר נמוכות יותר בצום.

הטכנולוגיה יכולה לעזור להבין את הגוף

אחת הדרכים לקבל תמונה מדויקת יותר של התגובה האישית למזונות היא ניטור רמות הסוכר.

מלבד בדיקות הסוכר המקובלות, קיימים כיום חיישנים לניטור רציף של גלוקוז, המוצמדים לזרוע ומאפשרים לעקוב אחר השינויים ברמות הסוכר לאורך היום.

הטכנולוגיה יכולה לסייע לזהות כיצד ארוחות שונות משפיעות על רמות הסוכר, כיצד דפוסי אכילה מסוימים משפיעים עליהן ולזהות אירועים של עלייה או ירידה.

כיום, כמעט כל אישה בישראל עם סוכרת היריון זכאית לסבסוד חיישנים לניטור רציף במסגרת סל הבריאות או שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים.

חשוב גם לזכור שסוכרת היריון אינה מופיעה רק אצל נשים שנמצאות בקבוצות סיכון. היא יכולה להתפתח גם ללא גורמי סיכון ברורים, ולכן האבחנה מבוססת על הבדיקות הנכללות במעקב ההיריון ולא על תחושה אישית.

אז איך יודעים למי להאמין?

הרשתות החברתיות יכולות להיות מקום מצוין לשיתוף חוויות, לקבלת רעיונות ולמציאת נשים שעוברות חוויות דומות. אבל הן אינן מכירות את התמונה הרפואית המלאה של מי שצופה בתוכן.

הן לא יודעות באיזה שבוע של ההיריון היא נמצאת, מה הרקע הרפואי שלה, אילו תרופות היא נוטלת או כיצד הגוף שלה מגיב למזונות שונים.

לכן, לפני שמאמצים המלצה תזונתית שמצאנו בפיד, כדאי לשאול כמה שאלות פשוטות: מי פרסם אותה? על איזה מידע היא מבוססת? האם יש מחקר או גוף מקצועי שתומך בה? והאם היא באמת מתאימה למצב האישי שלי?

לא כל סרטון ויראלי הוא בהכרח שגוי. אבל גם עצה שקיבלה עשרות אלפי צפיות אינה הופכת מסיבה זו בלבד להמלצה רפואית.

כשיש ספק, הכתובת הנכונה היא הצוות המטפל או דיאטנית שמתמחה בתזונה בתקופת ההיריון.