הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
דרום אמריקה משנה צבע: המדינות שהתרחקו מטהרן ומתקרבות לישראל
17 שנים אחרי ניתוק היחסים, ונצואלה פתחה מחדש ערוץ רשמי מול ישראל. ההתקרבות לקרקאס מצטרפת לשינויים הפוליטיים בקולומביה ובבוליביה – ומותירה את ברזיל כזירה המרכזית שבה עדיין לא ברור לאיזה כיוון תלך היבשת
במשך שנים נראתה דרום אמריקה כמו אחת הזירות המורכבות ביותר עבור ישראל. מדינות מרכזיות ביבשת אימצו קו ביקורתי כלפי ירושלים, בעוד ונצואלה העמיקה את קשריה עם איראן והפכה לאחד מבעלי הברית הבולטים שלה באמריקה הלטינית.
אלא שב-2026 התמונה משתנה.
הסימן הבולט ביותר הגיע מוונצואלה: ב-11 באוגוסט הודיעו ירושלים וקרקאס על הקמת מנגנון שיאפשר מתן שירותים קונסולריים לאזרחי שתי המדינות. המהלך הגיע 17 שנים לאחר שנשיא ונצואלה דאז, הוגו צ’אבס, ניתק את היחסים עם ישראל ב-2009.
חשוב להדגיש: אין עדיין מדובר בחידוש מלא של היחסים הדיפלומטיים או בפתיחת שגרירויות. אבל עצם יצירתו של ערוץ רשמי בין שתי המדינות מסמנת שינוי משמעותי במדיניותה של קרקאס.
מה גרם לוונצואלה להתקרב?
מאחורי המהלך עומדת שרשרת אירועים ששינתה את המציאות הפוליטית במדינה.
לאחר הדחתו ולכידתו של ניקולס מדורו בינואר, הממשל הזמני בראשות דלסי רודריגס החל להתקרב לארצות הברית ולבחון מחדש את מערכות היחסים הישנות של ונצואלה.
לצד הלחץ האמריקאי, הגיע גם אסון טבע קשה: רעידת האדמה הכפולה שהכתה במדינה ב-24 ביוני.
ישראל שלחה בעקבות האסון משלחת הומניטרית לסיוע בחילוץ ובהערכת נזקים. המפגש שנוצר בעקבות הפעילות ההומניטרית הפך לערוץ תקשורת בין בכירים בשתי המדינות, ובהמשך הגיע גם ההסכם על המשך שיתוף הפעולה הטכני והקמת מנגנון לשירותים קונסולריים. ממשלת ונצואלה עצמה הדגישה את הקשר עם הקהילה היהודית במדינה כ”גשר של ידידות היסטורי” בין העמים.
כלומר, מה שהתחיל כשיתוף פעולה בעקבות אסון טבע הפך בהדרגה גם למהלך בעל משמעות מדינית.
ונצואלה כבר לא לבד
הסיפור של קרקאס הוא חלק ממגמה רחבה יותר.
בשנים האחרונות חל שינוי בכיוון הפוליטי של כמה ממדינות דרום אמריקה, ובחלק מהמקרים השינוי משפיע ישירות גם על היחסים עם ישראל.
בקולומביה, המעבר לשלטון שמרני יותר סימן התרחקות מהקו החריף של הממשלה הקודמת כלפי ישראל. בבוליביה חודשו היחסים הדיפלומטיים עם ירושלים לאחר שנות נתק.
לצד המדינות הללו נמצאות גם ארגנטינה של חאבייר מיליי, אקוודור, פרו, צ’ילה, פרגוואי ואורוגוואי – כך שהמאזן האזורי שונה מאוד מזה שהיה לפני כמה שנים.
אבל דווקא משום כך, ונצואלה היא סמל משמעותי במיוחד: מדובר במדינה שבמשך שנים הייתה מזוהה עם הציר האיראני ועם התנגדות חריפה לישראל.
ומה זה אומר עבור הישראלים?
לשינוי הזה יש גם משמעות מעשית עבור המטיילים הישראלים.
דרום אמריקה היא כבר שנים יעד מרכזי עבור צעירים ישראלים, במיוחד אחרי השירות הצבאי. אלא שבמדינות שבהן לא התקיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל, מטיילים שנקלעו למצבי חירום נאלצו להתמודד עם מציאות מורכבת יותר בכל הנוגע לסיוע קונסולרי.
הקמת מנגנון השירותים הקונסולריים בין ישראל לוונצואלה אינה הופכת את המדינה באופן אוטומטי ליעד בטוח, ואינה מחליפה בדיקה של אזהרות מסע. אבל מבחינת ישראלים השוהים במדינה, מדובר בשינוי משמעותי לעומת מצב שבו לא היה ערוץ רשמי בין המדינות.
גם ברמה האזורית, ככל שיותר מדינות מקיימות קשרים פתוחים עם ישראל, נוצרת עבור הישראלים סביבה דיפלומטית נוחה יותר.
גם סין ורוסיה נכנסות לתמונה
למהפך המדיני מתווסף גם ממד ביטחוני.
במשך שנים הסתמכו ממשלות שונות באמריקה הלטינית על מערכות נשק, מכ”ם וטכנולוגיה שמקורן ברוסיה ובסין. האירועים בוונצואלה העלו מחדש שאלות לגבי מידת האפקטיביות של מערכות אלה ולגבי האמון שמדינות באזור נותנות בספקיות הביטחוניות שלהן.
מנגד, ישראל מבקשת למצב את עצמה כשותפה בתחומים שבהם למדינות בדרום אמריקה יש צורך גובר: מודיעין, ביטחון, טכנולוגיה, התמודדות עם אסונות ושיקום לאחר אירועי חירום.
כך, המאבק על השפעה ביבשת אינו מתקיים רק דרך הצהרות מדיניות. הוא עובר גם דרך טכנולוגיה, ביטחון ושיתופי פעולה מעשיים.
המבחן הגדול: ברזיל
אבל אם יש מדינה אחת שיכולה להשפיע על המאזן כולו, זו ברזיל.
הבחירות לנשיאות ב-4 באוקטובר צפויות להיות אחד האירועים הפוליטיים החשובים ביותר ביבשת השנה. הנשיא לואיז אינסיו לולה דה סילבה מתמודד על כהונה נוספת מול הסנאטור פלביו בולסונארו, בנו של הנשיא לשעבר ז’איר בולסונארו. הסקרים האחרונים מצביעים על מרוץ צמוד במיוחד, ובתרחישי הסיבוב השני השניים נמצאים בטווח של תיקו סטטיסטי.
לכן, הבחירות בברזיל הן הרבה מעבר למאבק אישי בין שני מועמדים.
התוצאה עשויה להשפיע על מדיניות החוץ של המדינה הגדולה ביבשת, על יחסיה עם ארצות הברית, על קשריה עם סין ועל עמדתה כלפי ישראל.
אם גל השינויים הפוליטיים יימשך, ברזיל עשויה להיות המדינה שתכריע אם דרום אמריקה אכן נכנסת לעידן מדיני חדש – או שהיבשת תישאר מפוצלת בין מחנות שונים.
בינתיים, דבר אחד כבר ברור: המדינה שנחשבה במשך שנים לאחד המעוזים העוינים ביותר לישראל פתחה מחדש ערוץ רשמי עם ירושלים. והפעם, המהלך בוונצואלה אינו אירוע בודד – אלא חלק מתמונה רחבה בהרבה שמתחילה להתגלות ברחבי דרום אמריקה.