הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
הילד שנעלם בטקסס – ואז הופיע באירופה: האיש שחזר במקומו היה מתחזה בן 23
שלוש שנים אחרי שניקולס ברקלי בן ה־13 נעלם בדרך ממשחק כדורסל בסן אנטוניו, הגיעה הבשורה שמשפחתו חיכתה לה: הוא אותר בחיים בספרד. אחותו טסה להביא אותו הביתה – אבל מהר מאוד התברר שמשהו בזהות של הצעיר פשוט לא מסתדר. צבע העיניים היה שונה, הקול השתנה והוא דיבר במבטא צרפתי. חודשים לאחר מכן נחשפה האמת המדהימה: מי שהתחזה לניקולס היה צרפתי בן 23, שכבר התפרסם בעבר בזהויות בדויות
שלוש שנים בלי תשובה
ב־13 ביוני 1994 יצא ניקולס ברקלי בן ה־13 לשחק כדורסל עם חבריו בסן אנטוניו, טקסס. בדרך חזרה הביתה הוא נעלם.
למחרת היה אמור הנער להתייצב בבית משפט לנוער, בעקבות כמה הסתבכויות – ובהן איומים כלפי מורה, גניבת זוג נעליים ופריצה לחנות נוחות. בתחילת הדרך עלה במשפחה החשש שהוא פשוט ברח כדי להימנע מהדיון.
אלא שהימים הפכו לשבועות, השבועות לחודשים – ולבסוף לשנים. ניקולס לא התקשר, לא שלח הודעה ולא השאיר אחריו סימן ברור לכך שהוא עדיין בחיים.
גם חקירת המשטרה לא הצליחה להביא לפריצת דרך. בשלב מסוים סיפר אחיו הגדול, ג’ייסון, כי ראה את ניקולס לכאורה מנסה לפרוץ למוסך המשפחתי. החוקרים לא השתכנעו שהעדות תוביל למשהו ממשי, והיא לא סיפקה קצה חוט משמעותי.
ואז, שלוש שנים אחרי ההיעלמות, הגיע הטלפון ששינה הכול.
“מצאנו את ניקולס”
ב־1997 התקבלה בארצות הברית הודעה מאירופה: נער אמריקני שנמצא בספרד טען שהוא ניקולס ברקלי.
הסיפור שסיפר היה קשה לעיכול. לפי גרסתו, הוא נחטף ונפל קורבן לרשת שהתעללה בילדים. הוא טען כי עבר התעללות פיזית ומינית, סומם ועונה, וכי השנים שעברו שינו לחלוטין את מראהו.
הוא אותר בעיר לינארס שבספרד, ומשם החלו הרשויות לבדוק את האפשרות שאכן מדובר בילד שנעלם מטקסס.
עבור משפחת ברקלי, זו הייתה לכאורה התגשמות של משאלה בלתי אפשרית.
אחותו של ניקולס נסעה לספרד כדי לפגוש את הצעיר. לאחר הזיהוי היא חזרה איתו לארצות הברית, והמשפחה פתחה בפניו את ביתה.
אבל אז החלו להופיע סימני האזהרה.
הילד שחזר – אבל נראה אחרת
הבעיה הראשונה הייתה הגיל.
ניקולס אמור היה להיות בן 16. הצעיר שהגיע לבית המשפחה נראה מבוגר בהרבה.
ואז הגיעו הבדלים שקשה היה להתעלם מהם: לניקולס היו עיניים כחולות, ואילו לצעיר שחזר היו עיניים חומות. הקול שלו היה שונה, והוא דיבר במבטא צרפתי.
במקום שהפערים האלה יובילו מיד למסקנה שמדובר באדם אחר, הוצעו להם הסברים.
הצעיר טען שהחוטפים שינו את המראה שלו. הוא הסביר שהמבטא נוצר בעקבות השנים שבילה באירופה, ושגם השינויים החיצוניים היו תוצאה של הטראומה וההתעללות שעבר.
המשפחה, שהמתינה שלוש שנים לילד שנעלם, ניסתה להאמין.
אבל לא כולם השתכנעו.
החוקר שהסתכל על התמונה – והבין שמשהו לא בסדר
החוקר הפרטי צ’רלי פארקר הגיע לבית משפחת ברקלי יחד עם צוות חדשות מקומי, זמן קצר לאחר שובו של הצעיר.
פארקר בחן את האדם שישב מולו – ואז השווה אותו לתצלומים של ניקולס האמיתי.
מבחינתו, ההבדלים היו בולטים מדי.
הוא התמקד אפילו בפרטים קטנים בפניו של הצעיר, ובהם מבנה האוזניים, והשווה אותם לתצלומים הישנים של ניקולס. המסקנה שאליה הגיע הייתה חד-משמעית מבחינתו: האדם שישב בבית משפחת ברקלי אינו הילד שנעלם ב־1994.
בינתיים, הצעיר המשיך לחיות תחת זהותו של ניקולס.
הוא נכנס לבית שבו משפחה שלמה ניסתה לבנות מחדש את חייה סביב שובו של בן שנעלם. אך ככל שחלף הזמן, סימני השאלה רק התרבו.
ואז הגיעה בדיקת טביעות האצבע
בפברואר 1998 הגיע רגע האמת.
בדיקה של ה־FBI העלתה שטביעות האצבע של הצעיר אינן שייכות לניקולס ברקלי.
האדם שהתגורר במשך חודשים בבית משפחת ברקלי היה אדם אחר לחלוטין.
שמו היה פרדריק בורדן.
הוא לא היה נער אמריקני בן 16 שחזר משבי. הוא היה צרפתי בן 23.
זמן קצר לאחר חשיפת זהותו, במרץ 1998, בורדן הודה בפני פארקר שהוא אינו ניקולס.
כך התברר שהמשפחה לא קיבלה בחזרה את הילד שנעלם.
היא קיבלה אדם שהצליח לשכנע אותה במשך תקופה שהוא אותו ילד.
מי היה פרדריק בורדן?
בורדן נולד ב־1974 בנאנטר, סמוך לפריז. לפי הדיווחים, ילדותו הייתה קשה ולא יציבה, וכבר בגיל צעיר החל לאמץ זהויות אחרות.
עם השנים, ההתחזויות הפכו לחלק מרכזי בחייו.
ב־1997 הוא שהה במקלט לנוער בספרד. אלא שהייתה בעיה: בורדן כבר לא היה קטין, ולכן היה עליו לשכנע את הרשויות שהוא נער כדי להימנע מהשלכות של מצבו.
הוא בחר בזהות חדשה.
לפי הדיווחים, בורדן התקשר למרכז הלאומי האמריקני לילדים נעדרים ומנוצלים, כשהוא מתחזה לאדם המנהל את המקלט בספרד. הוא סיפר על נער אמריקני שנמצא במקום, והפרטים שמסר התאימו לזהותו של ניקולס ברקלי.
משם נבנה הסיפור.
בורדן צבע את שיערו, אימץ את זהותו של ניקולס וסיפר כי הילד עבר חטיפה והתעללות קשה.
אבל בניגוד לניקולס, הוא היה אדם בוגר שידע כיצד להשתמש בסיפור טראומטי כדי להסביר כמעט כל פער בזהותו.
“הוא פשוט לא התנהג כמו הבן שלי”
אמו של ניקולס, בוורלי, ניסתה במשך זמן מה להסביר לעצמה מדוע הילד שחזר הביתה השתנה כל כך.
הטראומה, כך ניסו לחשוב במשפחה, יכולה לשנות אדם.
אבל בהמשך היא הודתה שגם מבחינה התנהגותית היו פערים משמעותיים.
“הוא פשוט לא התנהג כמו הבן שלי”, אמרה.
ועדיין, הרצון להאמין היה חזק.
אחרי הכול, משפחה שמחכה שלוש שנים לילד שנעלם רוצה קודם כול שהוא יהיה בחיים. מול התקווה הזאת, אפילו סימנים חריגים יכולים להיראות כמו תוצאה של טראומה.
אחרי החשיפה – הגיעה טענה נוספת ומטלטלת
גם לאחר שזהותו נחשפה, בורדן העלה טענה חמורה משלו.
הוא טען כי ייתכן שאמו של ניקולס ואחיו ג’ייסון ידעו יותר על היעלמותו מכפי שסיפרו, ואף העלה אפשרות שהם היו מעורבים בהיעלמות.
לפי טענתו, המשפחה הייתה מוכנה לקבל מתחזה משום שהאמת על היעלמותו של ניקולס הייתה קשה יותר להתמודדות.
אלא שהטענות הללו מעולם לא הוכחו.
בוורלי עברה יותר מבדיקת פוליגרף אחת בנוגע להיעלמות בנה, ובאחת הבדיקות המאוחרות התקבלה תוצאה שלפיה היא דוברת אמת. איש מבני המשפחה לא הואשם בהיעלמותו של ניקולס.
ג’ייסון, אחיו של ניקולס, מת מאוחר יותר ממנת יתר של קוקאין, לאחר מעצרו של בורדן.
המתחזה נשלח לכלא – אבל התעלומה האמיתית נשארה
בורדן הודה בעבירות הקשורות להחזקת מסמכים מזויפים ולשבועת שקר. בספטמבר 1998 הוא הודה באשמה, ובדצמבר נגזרו עליו 71 חודשי מאסר – כמעט שש שנים.
אלא שעונשו לא פתר את התעלומה הגדולה באמת.
כי פרדריק בורדן התגלה.
ניקולס ברקלי – לא.
ומה קרה לניקולס?
מאז שנעלם ב־1994, גורלו של ניקולס נותר לא ידוע.
הסיפור על הילד שחזר מספרד התברר כתרמית מתוחכמת, אבל הוא לא סיפק אפילו תשובה אחת לשאלה החשובה ביותר: איפה הילד האמיתי?
האם ניקולס ברח מרצונו ולא הצליח ליצור קשר עם משפחתו? האם מישהו פגע בו? האם הוא חי תחת זהות אחרת? או שהאמת נמצאת במקום שונה לחלוטין?
אין תשובה ודאית.
מה שכן נותר הוא אחד מסיפורי ההתחזות המדהימים ביותר סביב נעדר: במשך חודשים אדם זר הצליח להיכנס לחייה של משפחה שאיבדה את בנה – ולגרום לה להאמין שהוא הילד שחיכתה לו שלוש שנים.
ובסופו של דבר, דווקא הפרטים הקטנים – צבע העיניים, הקול, המבטא והמראה – היו אלה שהובילו לחשיפת האמת.
אבל מאחורי כל השקרים של המתחזה נותר סיפור אמיתי אחד, שטרם קיבל סוף: מה באמת קרה לניקולס ברקלי?