הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ
העוקץ שהגיע עד הבית: כך הסתיים המצוד הטלוויזיוני של ביל קונרד
הוא היה תובע ותיק בטקסס, ואז הפך לחשוד במבצע של “To Catch a Predator”. כשלא הגיע לבית הפיתיון, צוות הטלוויזיה והמשטרה הגיעו אליו. בתוך זמן קצר הסתיים המבצע במותו – ובהמשך נפתחה חזית משפטית סביב השאלה עד כמה רחוק מותר לתקשורת ללכת בשם החשיפה
בבוקר 5 בנובמבר 2006, השכונה השקטה בעיר טרל שבטקסס הפכה לזירה יוצאת דופן. ליד ביתו של ביל קונרד המתינו שוטרים לצד אנשי צוות של NBC וצוות צילום. המטרה הייתה אדם שלא הגיע למקום שבו חיכו לו במסגרת מבצע עוקץ טלוויזיוני.
במקום להמתין לו בבית הפיתיון, החליטו אנשי המבצע להגיע לביתו.
קונרד, תובע לשעבר ומי שעבד באותה תקופה במערכת התביעה במחוז רוקוול, לא פתח את הדלת. השעות חלפו, והשוטרים החליטו להכניס לתמונה כוח מיוחד. אנשי הכוח פרצו לבית דרך הדלת האחורית והתפזרו בין החדרים.
כשהם איתרו את קונרד בתוך הבית, התרחש בתוך דקות האירוע ששינה את הפרשה כולה. לפי הדיווחים מאותה תקופה, קונרד אמר כי אינו מתכוון לפגוע באיש – ולאחר מכן שם קץ לחייו. הוא הובהל לבית החולים, שם נקבע מותו.
מתובע ותיק לחשוד במבצע טלוויזיוני
קונרד, ששמו המלא היה לואיס ויליאם קונרד ג’וניור, נולד בטקסס ב-1950. הוא למד באוניברסיטת טקסס ולאחר מכן השלים לימודי משפטים באוניברסיטת טקסס טק.
הקריירה שלו במערכת המשפט הייתה ארוכה. במשך יותר משני עשורים הוא היה חלק ממערכת התביעה המקומית, ובין 1980 ל-2002 שימש כתובע המחוזי של מחוז קאופמן.
לאחר מכן ניסה להתמודד על תפקיד שופט מחוזי, אך לא נבחר. בהמשך עבר לעבודה פרטית וב-2006 שימש עוזר בכיר לתובע המחוזי ברוקוול, בתחום העבירות החמורות.
מי שהכירו אותו תיארו אותו כאדם מופנם ושקט וכעורך דין בעל ידע משפטי רחב וזיכרון יוצא דופן.
אולם באותה שנה שמו נקשר למבצע של תוכנית הטלוויזיה To Catch a Predator.
מלכודת הטלוויזיה
התוכנית, ששודרה במסגרת Dateline NBC ובהנחיית העיתונאי כריס הנסן, התבססה על שיטה שנראתה פשוטה – אך עוררה לאורך השנים מחלוקת גדולה.
פעילים מקבוצת Perverted-Justice התחזו ברשת לבני נוער. גברים שנחשדו בניסיון ליצור איתם קשר מיני הוזמנו לבית שנועד לשמש מלכודת. לאחר כניסתם למקום הופיע הנסן מול המצלמות, בעוד המשטרה המתינה בסביבה.
התוכנית זכתה לפופולריות עצומה והציגה את החשודים בפני מיליוני צופים. תומכיה טענו שהיא חושפת אנשים המבקשים לפגוע בילדים ומסייעת לרשויות. מבקריה טענו כי הגבול בין עיתונות חוקרת, אקטיביזם ואכיפה היטשטש.
הפרשה של קונרד הפכה לאחד המקרים החריגים ביותר שנקשרו לפורמט.
הוא לא הגיע לבית הפיתיון – ואז הגיעו אליו
המבצע במרפי, טקסס, החל חודשים קודם לכן. המשטרה המקומית שיתפה פעולה עם Perverted-Justice, ובהמשך הצטרפה גם NBC.
מתנדב שהתחזה לנער בן 13 ניהל במשך תקופה התכתבויות עם אדם שהשתמש בשם המשתמש inxs00. לפי הדיווחים, במהלך ההתכתבות נשלחה תמונה מינית ונמסרו פרטים שהובילו לזיהויו של קונרד.
ב-4 בנובמבר ניסו אנשי NBC לגרום לו להגיע לבית הפיתיון.
אבל קונרד לא הגיע.
במקום זאת, למחרת בבוקר הגיעו אנשי Dateline לשכונתו בטרל. המשטרה הצטרפה אליהם, ובידי הרשויות היו צווים שאפשרו להן לפעול נגדו.
בהמשך התברר כי סביב הצווים והאופן שבו הוצאו התעוררו שאלות משפטיות משמעותיות. לפי פרסומים מאוחרים יותר, אחד הצווים כלל טעויות, בין היתר בתאריך ובמחוז. השופט שחתם עליו אמר בהמשך כי לא ידע על מעורבותה של תוכנית הטלוויזיה וכי אילו היה מודע לכך, ייתכן שלא היה מאשר אותו.
הפריצה שהסתיימה באסון
כאשר המשטרה הגיעה לבית, קונרד לא פתח את הדלת. לאחר ניסיונות ליצור איתו קשר הוחלט להזעיק כוח מיוחד.
אנשי הכוח נכנסו לבית דרך הדלת האחורית והתפזרו בין החדרים. בשלב מסוים הבחינו בקונרד במסדרון.
לפי הדיווחים, הוא אמר שאינו מתכוון לפגוע באיש. זמן קצר לאחר מכן ירה בעצמו.
קונרד פונה לבית החולים פארקלנד בדאלאס במצב אנוש, אך הרופאים לא הצליחו להצילו.
מה קרה ליתר החשודים?
מותו של קונרד לא היה האירוע היחיד שהטיל צל על המבצע.
24 גברים נוספים נתפסו במסגרת הפעילות במרפי. אולם לאחר בחינת התיקים, התביעה במחוז קולין הגיעה למסקנה כי קיימות בעיות משמעותיות ביכולת להעמיד אותם לדין.
בחלק מהמקרים עלתה שאלה בנוגע לסמכות השיפוט של המחוז. בתיקים אחרים התעוררו שאלות בנוגע לאמינותם ולשלמותם של תמלילי ההתכתבויות שהועברו לרשויות.
בסופו של דבר, המבצע לא הסתיים בגל כתבי אישום והרשעות כפי שניתן היה לצפות מתוכנית טלוויזיה מצליחה. ביוני 2007 הודיע התובע המחוזי כי לא יבקש כתבי אישום נגד החשודים שנתפסו במסגרת המבצע במרפי.
המשפחה תבעה את NBC
לאחר מותו של קונרד עברה הפרשה מזירת המשטרה והטלוויזיה לבית המשפט.
אחותו, פטרישיה קונרד, הגישה ב-2007 תביעה נגד NBC Universal בסכום של 105 מיליון דולר. המשפחה טענה, בין היתר, כי לרשת הייתה אחריות למותו וכי התנהלותה הייתה רשלנית וגרמה למצוקה קשה.
NBC דחתה את הטענות וביקשה לסלק את התביעה.
אולם השופט דני צ’ין קבע ב-2008 כי חלק מהטענות מצדיקות המשך דיון. הוא ציין כי אם הטענות יוכחו, חבר מושבעים עשוי להגיע למסקנה שהרשת חצתה את הגבול שבין פעילות עיתונאית לבין התערבות בלתי ראויה בפעילות המשטרתית.
כמה חודשים לאחר מכן הסתיים ההליך בפשרה מחוץ לבית המשפט. הסכום לא פורסם.
הנסן: “אני ישן טוב בלילה”
גם כריס הנסן נדרש להתמודד עם השאלות שהעלתה הפרשה.
כשבועיים לאחר מותו של קונרד הוא אמר כי מדובר בטרגדיה אנושית וכי הוא מצטער על שאירע. עם זאת, כשנשאל אם הוא מרגיש אחראי למותו, השיב בשלילה.
הנסן טען לאורך השנים כי ההחלטות המבצעיות היו בידי המשטרה, ולא בידיו או בידי אנשי Dateline.
מנגד, מבקרים הצביעו על עצם ההחלטה לעבור ממבצע בבית פיתיון לפעולה בביתו הפרטי של החשוד – החלטה שהפכה את האירוע כולו למסוכן בהרבה.
גם גורמים במערכת התביעה המקומית מתחו ביקורת על ההתנהלות. התובע המחוזי של רוקוול, גלן ריי סמרו, שהכיר את קונרד ואף היה הממונה עליו, טען כי היו דרכים פשוטות ובטוחות יותר לטפל בחשדות נגדו.
לדבריו, קונרד היה צפוי להגיע למשרד התביעה בתחילת השבוע, ולכן לא היה צורך להפוך את החקירה למבצע דרמטי בביתו.
כשהמצלמה מנהלת את האירוע
הפרשה של ביל קונרד נותרה שנים לאחר מכן סיפור חריג לא רק בגלל סופה הטראגי, אלא גם בגלל השאלות שהיא העלתה.
אין מחלוקת על הצורך להגן על ילדים מפני פגיעה מינית ולפעול נגד מי שמנסים לנצל אותם. אבל פרשת קונרד המחישה את הסכנה שעלולה להיווצר כאשר חקירה פלילית הופכת במקביל גם למוצר טלוויזיוני.
כאשר מצלמות נמצאות בזירה, יש רייטינג על הפרק, ויש רצון להשיג את הרגע הדרמטי הבא – עולה השאלה האם ההחלטות מתקבלות רק משיקולים של חקירה ואכיפת חוק.
במקרה הזה, אדם שהיה אמור להיות חשוד נוסף מול המצלמות מעולם לא הגיע לבית הפיתיון. במקום זאת, המצלמות והשוטרים הגיעו אליו.
האירוע הסתיים במותו, המבצע במרפי לא הוליד את גל ההרשעות שציפו לו, והמאבק המשפטי מול NBC הסתיים בפשרה.
יותר מכל, הפרשה הותירה מאחוריה שאלה מטרידה: מה קורה כאשר המרדף אחר צדק הופך גם למרדף אחר תמונה טובה לטלוויזיה – ומי אחראי כשהגבול בין השניים נעלם?