הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

“זה כבר הלך רחוק מדי”: המתקפה נגד סטלה לפטי חורגת הרבה מעבר למוזיקה

מה שהחל בוויכוח על דמיון בין שירים, קרדיטים והקשרים המשפחתיים שלה לתעשיית המוזיקה הפך במהרה לגל של תגובות אנטישמיות נגד הזמרת היהודייה משיקגו. בתקשורת האמריקאית מזהירים כי הביקורת על לפטי כבר מזמן אינה מסתכמת בשאלות מקצועיות

הדיון סביב המוזיקה של סטלה לפטי התחיל לכאורה במקום מוכר בעולם המוזיקה: האם שירים חדשים מזכירים יצירות שכבר שמענו בעבר, והאם הקרדיטים שניתנים ליוצרים אכן משקפים את מקור ההשראה?

אלא שבמקרה של לפטי, השיח ברשתות החברתיות קיבל במהירות תפנית אחרת. לצד הביקורת על שיריה ועל הדרך שבה השתלבה בתעשייה, החלו להופיע תגובות שתוקפות אותה דווקא בשל היותה יהודייה.

הכול התחיל בשאלות על הקרדיטים

אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת הוא השיר Boston, שלפטי הוציאה וזכה לתשומת לב רבה. מאזינים הצביעו על דמיון בינו לבין Stick Season של נואה קהאן. בהמשך, לפי הדיווחים, גם אנשי הצוות של קהאן פנו ללפטי בנוגע לדמיון בין השירים.

בעקבות זאת נוסף קהאן לרשימת הכותבים של השיר. לפטי עצמה אמרה בריאיון כי בזמן כתיבת השיר כלל לא חשבה עליו.

הוויכוח התעצם לאחר שמשתמשים ברשת איתרו סרטונים ישנים שבהם לפטי ביצעה קאברים לשירים של קהאן. מבחינת חלק מהגולשים, הדבר שימש כחיזוק לטענותיהם בנוגע לדמיון בין היצירות.

אבל מכאן השיח כבר החל לגלוש למחוזות אחרים.

“Stella Thefty” – ומה שמאחורי הכינוי

ברשת הופיע הכינוי “Stella Thefty”, משחק מילים שנועד לרמוז לכאורה על גניבה מוזיקלית. לצד הביקורת הזו הופיעו גם טענות שלפיהן הקריירה שלה קשורה במידה רבה לקשרים המשפחתיים שלה בתעשייה.

לפטי היא בתם של ג’וליאן לפטי, מפיק ואיש סאונד שפעל בסצנת האינדי והרוק האלטרנטיבי בלונדון, ושל רוזנה לפטי, יוצרת ואומנית חזותית. היא גדלה בסביבה שבה עולם ההקלטות והמוזיקה היה נוכח מגיל צעיר, עם גישה לציוד, אולפנים וקשרים בתעשייה.

הנתון הזה הפך לחלק משמעותי מהביקורת כלפיה. חלק מהגולשים הציגו את ההצלחות שלה כתוצאה של “אבא” וקראו לה “industry plant” – כלומר, אמנית שלכאורה הושתלה בתעשייה באמצעות קשרים ותמיכה מאחורי הקלעים.

אולם לצד הדיון הזה הופיעו תגובות שהפכו את זהותה היהודית של לפטי למטרה בפני עצמה.

התקשורת האמריקאית: “זה באמת מפחיד”

המתקפה לא נעלמה מעיני התקשורת בארצות הברית. במאמר שפורסם ב”וראייטי” נכתב כי השיח סביב לפטי הפך “אפל” הרבה מעבר למה שניתן לצפות מביקורת עוקצנית על מוזיקה.

במאמר צוין כי מי שרוצה לכנות אותה “Stella Thefty” יכול לעשות זאת, אך כאשר הדיון מתחיל לעסוק בשאלה מי ראוי להיות חלק ממוזיקת הקאנטרי ומה הרקע שממנו הגיע הזמרת – הדברים כבר מקבלים משמעות אחרת.

ב”וראייטי” אף תוארו תגובות אנטישמיות שעלולות להיחשף למי שמעמיק בדיון סביב המחלוקת.

גם המגזין Holler, המתמחה במוזיקת קאנטרי, התייחס לתופעה במאמר שעסק בשנאה שספגה לפטי. לפי המאמר, סרטונים שבהם היא מבצעת שירים חדשים זוכים ל”שטף” של תגובות פוגעניות, כאשר חלק מהן משתמשות במורשת היהודית שלה כעלבון.

הטענה על ויקיפדיה – והתגובה של חן מזיג

גם פעיל ההסברה חן מזיג התייחס למתקפה נגד לפטי. לדבריו, נעשה שימוש מניפולטיבי בדף הוויקיפדיה שלה כדי להציג מידע שקרי על שירות שלה בצה”ל.

מזיג טען כי מדובר בטקטיקה שנועדה לספק לכאורה הצדקה להטרדה כלפיה.

“אני לא חושב שיש משמעות לשאלה אם אני אוהב את המוזיקה שלה”, הסביר. לדבריו, הנקודה המרכזית היא שאנשים משתמשים בזהותה היהודית של לפטי כדי לתקוף אותה.

לא רק נואה קהאן: עוד שירים נכנסו לוויכוח

Boston אינו השיר היחיד של לפטי שנמצא במוקד הדיון.

סביב Summer You Were Mine עלו טענות לדמיון ל-There’s Your Trouble של The Chicks. במקרה הזה הוגדר השימוש כ”אינטרפולציה” – שימוש במלודיה או בחלק מתוך יצירה קודמת.

בתחילה שמות הכותבים המקוריים לא הופיעו ברשימות הקרדיטים בשירותי הסטרימינג. בהמשך הסביר הלייבל שלפטי קיבלה את ההרשאה מראש וכי מדובר בטעות טכנית של פלטפורמות כמו Spotify ו-Apple Music. הקרדיטים עודכנו לאחר מכן.

במקרה של Why Wouldn’t We, גולשים טענו לדמיון ל-I’ll Name the Dogs של בלייק שלטון, וכן ליצירות נוספות. במקרה הזה לא נוסף קרדיט ולא פורסמה תגובה רשמית מצד לפטי או מצדו של שלטון.

גם השיר החדש Misery הצטרף לרשימה. הפעם טענו מעריצים ברשת כי קיימים קווי דמיון בינו לבין A Million Dreams, מתוך הסרט “האומן הגדול מכולם”.

אלא שכאן חשוב להבחין בין הטענות השונות: במקרה של Misery מדובר בדיון ברשתות בלבד, ללא תביעה או קרדיט נוסף. גם סביב השיר של שלטון לא פורסמה תגובה רשמית. המקרה שבו נוסף קרדיט באופן רשמי הוא Boston, שבו נואה קהאן מופיע כאחד הכותבים.

כשהוויכוח על שירים הופך להתקפה אישית

המחלוקת סביב לפטי ממחישה עד כמה מהר ויכוח מוזיקלי ברשת יכול להפוך למשהו רחב בהרבה.

אפשר להתווכח על מקוריות, סגנון, דמיון בין מנגינות, קרדיטים או השפעתם של קשרים משפחתיים על קריירה. אבל במקרה של לפטי, חלק מהתגובות כבר אינן מתמקדות באף אחד מהנושאים האלה.

במקום זאת, הזהות היהודית שלה הפכה עבור חלק מהגולשים לכלי תקיפה.

וזו בדיוק הנקודה שמטרידה את מי שמתריעים מפני השיח סביבה: הביקורת על המוזיקה היא לגיטימית, אבל כאשר הביקורת הופכת להתקפה על אדם בגלל זהותו – הגבול כבר נחצה.