הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

חמישה הליכים בשנה: כך טיפלה נציבות שירות המדינה בחשדות לזיוף מסמכים

בדיקה שנערכה על רקע החקירה המשמעתית בעניינו של ממלא מקום נציב שירות המדינה, רואי כחלון, מעלה כי במהלך השנה האחרונה ניהלה הנציבות חמישה הליכים משמעתיים שעסקו בזיוף או שימוש במסמכים כוזבים לצורך קבלה לעבודה או עמידה בתנאי מכרזים. המקרים כוללים בכירים ועובדים במערכות ציבוריות שונות.

חמישה הליכים משמעתיים שעסקו בזיוף מסמכים או בשימוש במסמכים כוזבים במסגרת הקבלה לשירות המדינה נוהלו על ידי נציבות שירות המדינה במהלך השנה האחרונה. כך עולה מבדיקה שנערכה על רקע החקירה המשמעתית בעניינו של ממלא מקום נציב שירות המדינה, רואי כחלון.

כחלון נחקר השבוע בחשד, בין היתר, כי הציג פרטים כוזבים בנוגע לקורות חייו במטרה להתמודד על תפקידים בכירים בשירות המדינה. החקירה בעניינו מתנהלת שלא באמצעות אגף המשמעת של הנציבות, אלא על ידי יחידת החקירות לבירור תלונות, וזאת בשל תפקידו הנוכחי כממלא מקום הנציב.

הסיבה לכך היא שממלא מקום הנציב עומד בראש הגוף שבמסגרתו פועל אגף המשמעת, ולכן אותו אגף אינו יכול לחקור את העומד בראשו. לפי הפרטים שנמסרו, כחלון שמע לראשונה על הכוונה לפתוח בחקירה בעניינו בדיון שנערך בבג”ץ כמה שבועות קודם לכן.

על רקע הפרשה נבדקו ההליכים המשמעתיים שניהלה הנציבות בשנה האחרונה. התמונה העולה מהם מציגה חמישה מקרים שונים שבהם עלו טענות הנוגעות למסמכים שהוצגו במסגרת הליכי קבלה או מכרזים בשירות המדינה.

המקרה הראשון: ראש עיריית ערד

אחד המקרים שנבדקו נוגע ליאיר מעיין, המכהן כיום כראש עיריית ערד ובעבר שימש מנכ”ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב.

לפי כתב התביעה שהגישה הנציבות, במכרזים שבהם התמודד מעיין הוא לא ציין כי התואר הראשון שברשותו ניתן על ידי מוסד שאינו מוכר על ידי הנציבות — טריניטי קולג’. עוד נטען כי הוא לא ציין שאין בידיו אישור לכך שהתואר מוכר על ידי הנציבות.

המקרה השני: עובדת במשרד הביטחון

מקרה נוסף עסק בעובדת משרד הביטחון ששימשה כמנהלת רכש שירותי ייעוץ במנהל הרכש הביטחוני.

העובדת הורשעה בבית הדין למשמעת במסגרת הסדר טיעון, לאחר שהודתה כי שינתה מסמך והכניסה לתוכו פרטים כוזבים בנוגע לניסיונה המקצועי. לפי הפרטים שנמסרו, היא השתמשה במסמך כדי לעמוד בתנאי הסף להשתתפות במכרז ולנסות להשיג את המשרה באמצעות מסירת מידע כוזב וזיוף מסמך.

המקרה השלישי: עובדת רשות המסים

במקרה נוסף הורשעה עובדת רשות המסים במסגרת הסדר. העובדת שימשה כסגנית מנהל מדור חוליה במיסוי מקרקעין.

גם בעניינה התקיים הליך בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה. אולם בניגוד למקרה של עובדת משרד הביטחון, ההליך לא הסתיים בפיטוריה. במקום זאת הוחלט להקפיא את העלאת שכרה למשך חמש שנים.

בשירות המדינה, העלאות שכר נעשות בדרך כלל בהתאם לוותק ולמשך הזמן בתפקיד, ולכן להחלטה הייתה משמעות מעשית מבחינת תנאי העסקתה.

המקרה הרביעי: ראש לשכת מנכ”ל בהנהלת בתי הדין הרבניים

הליך נוסף נגע לראש לשכת המנכ”ל בהנהלת בתי הדין הרבניים.

לפי כתב התביעה שהגישה הנציבות לבית הדין למשמעת, העובד השיג מסמך מזויף שנחזה להיות אישור על זכאות לתואר ראשון החל מספטמבר 2013. זאת, אף שלפי הנטען, הוא לא היה זכאי לתואר ראשון לפני 16 בדצמבר 2013.

הפער בין המועדים היווה חלק מהטענות שהועלו נגדו במסגרת ההליך המשמעתי.

המקרה החמישי: מזכיר בית הדין הרבני בירושלים

המקרה החמישי עסק במזכיר בית הדין הרבני בירושלים.

לפי כתב התביעה שהגישה הנציבות, המזכיר השיג מסמך שנחזה להיות אישור מטעם הרבנות הראשית לישראל, שלפיו עבר בחינה מסוימת הנדרשת לצורך הסמכה כרב.

אלא שלפי הטענה שהועלתה נגדו, הוא למעשה נכשל באותה בחינה. השגת המסמך והצגתו כאישור תקף עמדו במרכז ההליך המשמעתי שנפתח בעניינו.

חמש פרשות — ורקע אחד משותף

חמשת המקרים שונים זה מזה בזהות העובדים, בתפקידים ובנסיבות, אך בכולם עלתה סוגיה דומה: שימוש במסמך או במידע שאינם משקפים, לפי החשדות או הקביעות בהליכים השונים, את הנתונים האמיתיים הנדרשים לצורך קבלה לעבודה, השתתפות במכרז או הכרה בכישורים מקצועיים.

הבדיקה נערכה בתקופה שבה עצם התנהלותו של מי שעומד בראש נציבות שירות המדינה נמצאת תחת בחינה משמעתית. עם זאת, ההליכים שנבדקו קדמו לחקירתו של כחלון, ועוסקים במקרים נפרדים של עובדים ובעלי תפקידים בשירות הציבורי.

בעניינו של כחלון עצמו מדובר בשלב זה בחקירה ובחשדות, ולא בקביעה כי ביצע את המעשים המיוחסים לו. ההחלטות בעניינו יתקבלו במסגרת ההליך המתנהל נגדו.