הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

יצחק עמית נכנס לתפקיד נשיא בית המשפט העליון: הקריירה, פסקי הדין והעימותים שעיצבו את דרכו

מאת: ביני אשכנזי | 13 בפברואר 2025

לאחר תקופה ממושכת שבה נותר בית המשפט העליון ללא נשיא קבוע, צפוי השופט יצחק עמית להישבע הערב לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. מינויו מגיע על רקע מחלוקת ציבורית ופוליטית חריפה סביב מערכת המשפט, ובפרט סביב היחסים בין הרשות השופטת לשר המשפטים יריב לוין.

עמית, שמילא את תפקיד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, הגיע לתפקיד לאחר קריירה משפטית שנמשכה עשרות שנים. לאורך דרכו כיהן בערכאות שונות, עסק בסוגיות חוקתיות וציבוריות מרכזיות והוביל גם את ועדת הבחירות המרכזית.

כעת, עם כניסתו לתפקיד הבכיר ביותר במערכת המשפט, עולה השאלה כיצד ייראה בית המשפט העליון בתקופת כהונתו ומה ניתן ללמוד על גישתו מהחלטותיו ומעמדותיו לאורך השנים.

הדרך מהשלום ועד לבית המשפט העליון

יצחק עמית, בן 66, החל את דרכו כשופט בבית משפט השלום בשנת 1997. חמש שנים לאחר מכן מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובשנת 2009 מונה לשופט בבית המשפט העליון.

המינוי לעליון נעשה לצד מינויים של השופטים ניל הנדל ועוזי פוגלמן. כבר בתקופה שבה התקדם במערכת המשפט נתקל עמית בביקורת, בין היתר על החלטות משפטיות שקיבל ועל גישתו לפרשנות תקדימים.

אחד המאפיינים הבולטים בקריירה שלו הוא העובדה שגם בתקופה שבה נתפס כחלק מהממסד המשפטי, הוא עצמו ספג ביקורת מתוך המערכת בעקבות החלטות שיפוטיות שקיבל.

חוק יסוד: הלאום והוויכוח על השוויון

אחת הסוגיות החוקתיות הבולטות שבהן עסק עמית הייתה העתירות נגד חוק יסוד: הלאום. עמית היה בין השופטים שסברו כי יש לדחות את העתירות שביקשו להביא לפסילת החוק.

עם זאת, בפסק דינו הצביע על מה שראה כהחמצה משמעותית בתהליך החקיקה: היעדרו של עקרון השוויון מנוסח במפורש בחוק.

עמית כתב כי חוקי היסוד הם למעשה פרקים בחוקה העתידית של ישראל, ולכן לחקיקת חוק יסוד משמעות חוקתית רחבה. לדבריו, חוק יסוד: הלאום היה אמור להיות בעל מעמד מאחד, אך האופן שבו התקבל והיעדר המילה “שוויון” עוררו תחושות של ניכור והדרה בקרב חלקים מהציבור.

עמדתו המחישה את המורכבות בגישתו: מצד אחד, הוא לא סבר שיש לפסול את חוק יסוד: הלאום; מצד שני, הוא מתח ביקורת על הדרך שבה נחקק ועל התוצאה הציבורית שנוצרה בעקבותיו.

יו”ר ועדת הבחירות המרכזית

עמית מילא גם תפקיד מרכזי במערכת הבחירות האחרונה, כאשר כיהן כיו”ר ועדת הבחירות המרכזית.

אחת ההחלטות שעוררו מחלוקת הייתה פסילת מועמדותו של עמיחי שיקלי ברשימת הליכוד. עמית קבע כי שיקלי היה צריך, לפי הפרשנות המשפטית שהציג, להתפטר מהכנסת לאחר שהוכרז כפורש ממפלגת ימינה, ולכן לא יכול היה להתמודד בבחירות במסגרת רשימה אחרת.

הליכוד ערער על ההחלטה, ובית המשפט העליון קיבל את הערעור והפך את החלטתו של עמית.

במקרה אחר דחה עמית עתירה שהגישה מפלגת יש עתיד, שביקשה להכיר בערוץ 14 כגוף המשדר תעמולת בחירות. עמית דחה את העתירה וחייב את המפלגה בהוצאות בסך 10,000 שקלים.

בהחלטתו הדגיש כי כלי תקשורת אינם מחויבים לנהל דיון נטול עמדה או סדר יום ציבורי, כל עוד הדבר אינו הופך אותם בהכרח לגוף המשדר תעמולת בחירות במובן המשפטי.

הדרך לנשיאות והמאבק סביב המינוי

כהונתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הסתיימה באוקטובר 2023. לאחר פרישתה נותר בית המשפט ללא נשיא קבוע, והוויכוח סביב זהות הנשיא הבא הפך לחלק מהמאבק הרחב יותר על אופייה של מערכת המשפט.

שר המשפטים יריב לוין, המכהן גם כיו”ר הוועדה לבחירת שופטים, סירב במשך תקופה להעלות להצבעה את מינוי הנשיא. לוין טען כי יש להגיע להסכמה רחבה סביב המועמד לתפקיד.

בעקבות זאת הוגשו עתירות לבג”ץ. לאחר שניסיונות ההידברות בין הצדדים לא הובילו להסכמה, קבע בית המשפט כי על שר המשפטים להביא את המינוי להצבעה בהתאם לחובתו החוקית.

עמית, שכיהן באותה תקופה כממלא מקום הנשיא, היה המועמד שצפוי היה לזכות ברוב הדרוש.

טענות בנוגע להתנהלותו של עמית

בחודשים שקדמו למינוי התפרסמו בכלי תקשורת שונים טענות בנוגע להתנהלותו של עמית ולמקרים שבהם נטען כי היה מצוי בניגוד עניינים.

בין היתר הועלו טענות הנוגעות להליכים משפטיים מול עיריית תל אביב–יפו, לקידומו של שופט שהיה מעורב בהליכים הקשורים אליו ולדיונים שבהם הופיעו עורכי דין ממשרד שייצג אותו.

עמית דחה את הטענות וטען כי מדובר בטענות מופרכות. בהמשך מסרה המשטרה כי לא עלה חשד לפלילים מצדו.

למרות זאת, שר המשפטים לוין קרא לעמית לשקול להקפיא את מועמדותו לנשיאות בית המשפט העליון לנוכח הפרסומים. עמית מצדו טען כי לוין מנהל נגדו קמפיין הכפשה.

החרם הפוליטי והעימות בין הרשויות

המאבק סביב מינויו של עמית החריף לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים. חברי הקואליציה הודיעו כי יחרימו את הישיבה שבה הייתה אמורה להתקיים ההצבעה על מועמדותו.

לאחר בחירתו תקפו שרים בקואליציה את ההליך. השרים שלמה קרעי ובצלאל סמוטריץ’ הגדירו את הבחירה במונחים חריפים, ובהם “קומבינה מושחתת” ו”הליך דיקטטורי”.

לוין אף הצהיר כי אינו מכיר בבחירתו של עמית לנשיא בית המשפט העליון.

העימות סביב המינוי אינו עומד בפני עצמו. הוא משתלב במאבק רחב בהרבה בין הממשלה לבין מערכת המשפט, המתנהל מאז קידום הרפורמה המשפטית ומעלה שאלות יסוד בנוגע לאיזון בין הרשויות בישראל.

נשיא חדש בתקופה סוערת

כניסתו של יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון מתרחשת אפוא בתקופה רגישה במיוחד עבור מערכת המשפט הישראלית. מצד אחד עומדת קריירה ארוכה במערכת השיפוט, הכוללת פסיקות בסוגיות חוקתיות, ציבוריות ובחירות; מצד אחר ניצבת מחלוקת פוליטית עמוקה סביב סמכויות בית המשפט, אופן בחירת השופטים ומערכת היחסים בין הרשות השופטת לממשלה.

התקופה הקרובה עשויה להיות מבחן משמעותי עבור עמית ועבור בית המשפט שבראשו יעמוד. האופן שבו ינווט בין עצמאות מערכת המשפט, האמון הציבורי והעימות המתמשך בין הרשויות עשוי לעצב במידה רבה את דמותו של בית המשפט העליון בשנים הבאות.