הברדיש – מה אנחנו עושים? מה השירות שלנו בשבילכם?
אנחנו מוכרים קורס מיוחד שהוא למעשה – סדרת סרטונים, שנקרא – איך לנצח את המשטרה וכל חוקר בחקירה – מה את/ה מקבל/ת בקורס? מדריך שמראה לך – איך להגיש כתב תביעה או כתב הגנה באינטרנט לבד נגד המשטרה או נגד כל אדם שעקץ אותך או פגע בך! איך לייצג את עצמך לבד בלי עורך דין! איך לנהל תיק פלילי לבד! ניהול הליך מלא לבד בלי עורך דין! את כל השיטות והדרכים לנצח את הפרקליטות ואת המשטרה בלי להוציא שקל על עורך דין! איך לנהל חקירות במשטרה מול חוקר, ימ”ר, יאחב”ל, להב 433, איך לנהל תיק נגד הוצאה לפועל, עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, עירייה, ועוד! לאחר רכישת הקורס אתם תקבלו שם משתמש וסיסמא ותוכלו לצפות בכל סרטוני הקורס ללא הגבלה! – הקורס מלמד לפי נושאים וקטגוריות את כל הדרכים והשיטות איך להחזיר ולהילחם בחזרה באדם שעקץ אותך, ממש לפרטי פרטים, כגון תלונה במשטרה, איך לגרום שהמשטרה כן תפעל בתיק שלך ולא תזניח את התיק נגד העבריין שעקץ אותך, איך לתבוע אותו לבד, בלי להוציא שקל על עורך דין ולקבל את הכסף בחזרה, איך להגיש עליו תלונות למספר גופים שיטפלו בו, כמו מס הכנסה, ורשויות נוספות שיכולות לפעול נגדו באמצעים נוספים שאתה לא מכיר ולא שמעת עליהם, וכל השיטות שאפשר לעשות נגד אדם או חברה שעקצו אותך, הקורס גם מלמד איך בחיים לא ליפול יותר בשום עוקץ שהוא! לפרטים על המדריך והקורס באינטרנט כנסו לקישור הבא: https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ, ובנוסף או לחלופין כל עסק או אדם שרוצה לפרסם את העסק שלו אצלנו בכל הרשתות והאתרים שלנו, חשיפה לעשרות אלפי אנשים בכל ישראל, מוזמן גם ליצור איתנו קשר באתר https://habardish.com/ ותשלחו לנו הודעה בוואטספ

 

593 תיקים פתוחים: דו״ח הכנסת חושף את תמונת הנעדרים בישראל

כ-10% מהנעדרים הם קטינים, שלושה מכל ארבעה תיקים עוסקים בגברים – ובאתר המשטרה מופיעים פרטיהם של 344 נעדרים בלבד. דו״ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה שאלות בנוגע לאופן הטיפול בתיקי נעדרים וליישום הנהלים שקבעה המשטרה

שנה לאחר היעלמותה של היימנוט קסאו בת ה-9 מצפת, סוגיית הנעדרים בישראל חוזרת למרכז הדיון הציבורי. הוועדה לביטחון לאומי בכנסת צפויה לקיים דיון מעקב בנושא חקירת היעלמותה של הילדה ובפעולות שנעשו מאז.

לקראת הדיון, הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו״ח המבוסס על נתוני משטרת ישראל. מהנתונים עולה כי נכון למועד הפקת הדו״ח קיימים במשטרה 593 תיקי נעדרים פתוחים.

הפילוח מציג תמונה רחבה של אוכלוסיית הנעדרים: כ-10% מהנעדרים היו קטינים בעת הדיווח על היעלמותם, כ-81% היו בגירים עד גיל 69 וכ-10% היו בני 70 ומעלה. עוד עולה כי 75% מהתיקים הפתוחים עוסקים בגברים – שיעור גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה, העומד על כ-50%.

גם בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה קיים פער: כ-24% מתיקי הנעדרים הפתוחים הם של אנשים שאינם יהודים, שיעור גבוה מחלקם באוכלוסייה.

מי מוגדר נעדר בסיכון גבוה?

לפי נוהל איתור נעדרים של אגף המבצעים במשטרה, אדם מוגדר נעדר כאשר היה צפוי להגיע לביתו או למסגרת המגורים שבה הוא לן, אך לא הגיע ומקום הימצאו אינו ידוע.

המשטרה מגדירה קבוצות מסוימות כנעדרים בסיכון גבוה, ובהן ילדים עד גיל 12, קשישים מעל גיל 70, חולים ומוגבלים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, אנשי כוחות הביטחון וכן אנשים שנסיבות היעלמותם מצביעות על סכנה לחייהם.

במקרים אלה קיימת דחיפות מיוחדת בטיפול ובהפעלת אמצעי האיתור.

היקף הדיווחים השנתי גדול בהרבה ממספר התיקים שנותרים פתוחים. בין השנים 2018 ל-2023 התקבלו במשטרה כ-136,100 הודעות על נעדרים. לפי הנתונים, רובם המכריע של הנעדרים מאותר בתוך זמן קצר, ופחות מאחוז מהמקרים אינם מסתיימים באיתור גם בטווח הרחוק.

אולם לצד אלפי המקרים שנפתרים מדי שנה, נותרת קבוצה של מאות תיקים שאינם מגיעים לסיום.

פער בין מספר הדיווחים לבין מספר התיקים

אחת הסוגיות המרכזיות שעולות מהדו״ח נוגעת לשאלה כמה מהדיווחים על נעדרים הופכים בפועל לתיק נעדר.

על פי נתוני המשטרה, רק כ-21% מההודעות שהתקבלו בין 2018 ל-2023 הובילו לפתיחת תיק נעדר. מדובר בכחמישית בלבד מתוך כלל הדיווחים.

הנתון מעורר שאלה, משום שלפי פקודת המשטרה, כאשר מתקבלת הודעה על אדם נעדר, על החוקר לפתוח תיק נעדר.

הדו״ח אינו קובע כי בכל המקרים שבהם לא נפתח תיק נעדר היה כשל, אך הוא מעלה סימני שאלה באשר לפער שבין מספר ההודעות לבין מספר התיקים שנפתחו בפועל.

אחרי חמש שנים התיק עשוי להיגנז

גם לאחר פתיחת תיק, הטיפול בו עשוי להשתנות בהתאם להתקדמות החקירה ולחלוף הזמן.

נוהלי המשטרה מאפשרים לגנוז תיק נעדר שלא אותר בתוך חמש שנים ממועד הדיווח, בכפוף להמלצת קצין אגף החקירות והמודיעין וראש חוליית נעדרים באגף. תיק נעדר ניתן לביעור לאחר 70 שנה.

חקירה בתיק שנגנז יכולה להתחדש אם מתקבל מידע חדש או אם מתגלים כיווני חקירה שלא נבדקו בעבר.

מהנתונים שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי חלק משמעותי מאוד מהתיקים הפתוחים כבר אינם נמצאים בחקירה פעילה במחוזות.

מתוך 593 התיקים הפתוחים, 523 תיקים – כ-88% – היו בטיפול אגף החקירות והמודיעין, לאחר שהחקירה בהם לא התקדמה. 70 התיקים הנותרים, כ-12%, היו בטיפול המחוזות הטריטוריאליים.

מבין התיקים שבטיפול המחוזות, 58 נפתחו בחמש השנים האחרונות.

הנתונים עשויים להצביע על כך שבחלק ניכר מהמקרים, המשך החקירה תלוי בקבלת מידע חדש או בהתפתחות של כיוון חקירה שלא נבדק בעבר.

רק 344 נעדרים מופיעים באתר המשטרה

סוגיה נוספת שעולה מהדו״ח קשורה לאופן שבו מתפרסמים תיקי הנעדרים לציבור.

באתר איתור הנעדרים של משטרת ישראל מופיע מידע על 344 נעדרים בלבד, אף שבידי המשטרה קיימים 593 תיקי נעדרים פתוחים.

הפער מעלה שאלה בנוגע לקריטריונים שלפיהם נקבע אילו נעדרים יופיעו באתר ואילו לא.

אחד המקרים הבולטים הוא היימנוט קסאו. למרות שהיעלמותה של הילדה בת ה-9 מצפת נמצאת במרכז השיח הציבורי במשך שנה, שמה לא הופיע באתר איתור הנעדרים בעת הכנת הדו״ח.

הנתון הזה מעורר תהייה באשר לאופן קבלת ההחלטות בנוגע לפרסום פרטי נעדרים, ובפרט במקרים שבהם הציבור עשוי לסייע בזיהוי או באיתור.

שנה להיעלמות היימנוט

הדיון בכנסת מתקיים במלאת שנה להיעלמותה של היימנוט קסאו. הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח״כ בועז ביסמוט, תקיים דיון מעקב בעקבות בקשתו של ח״כ משה סולומון.

הדיון צפוי לעסוק בהתנהלות המשטרה לאורך החקירה, בפעולות החיפוש שבוצעו ובמאמצים שנעשו כדי לאתר את הילדה.

יו״ר הוועדה בועז ביסמוט אמר לקראת הדיון כי היעלמותה של ילדה במדינת ישראל היא מציאות שאינה יכולה להפוך לשגרה, וכי על הרשויות להמשיך במאמצים לבירור גורלה.

“היעלמותה של ילדה במדינת ישראל היא מציאות בלתי נתפסת, ואסור לנו לקבל מצב שבו אין תשובות”, אמר ביסמוט. לדבריו, הוועדה תבחן את פעולות החיפוש שנעשו עד כה ותוודא שהמאמצים להגיע לחקר האמת נמשכים.

הנתונים שמציג הדו״ח ממחישים כי לצד המקרה שמעסיק את הציבור במיוחד, קיימים בישראל מאות תיקים נוספים שבהם משפחות עדיין ממתינות למידע. עבור המשטרה מדובר במאות תיקי חקירה ברמות שונות של פעילות; עבור המשפחות, כל אחד מהם הוא אדם שעדיין חסר.